על שפת הכנרת ישבה,
בודדה.
דיברה אל ליבה מכאובי העבר.
ירדו דמעותיה,
מלאו שתיקותיי.
הנסיך הקטן
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הפחד של אי הידיעה הוא גדול כל כך..אני ממש מזדהה עם השיר..בלי לדעת מה יהיה הצעד הבא,בלי לדעת מה יקרה עוד דקה.עוד שניה. כל שנשאר הוא לקוות לטוב,שיבוא..בטוח! יהיה טוב..=] תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] גמני רוצה!; ) יצירה מדהימה..אני הייתי אומר ככה,כל אדם והחופים שלו..וביום שספינות האהבה יגיעו מהארצות הרחוקות הן יביאו איתן אושר וטוב שאין כמוהו בתוכך אלא רק אצל השני..אצל הרחוק...תודה לך..=] [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם כל מילה...נעצור לרגע הכל ונתייחד איתם.. אבל הכי חשוב לראות את הטוב שבכל דבר...הפרחים יצמיחו עליהם מחדש ואולי אף יותר יפים,והפריחה תחזור ליופיה הטבעי...למרות שהזוועה היא אותה זוועה,צריך להמשיך הלאה,אך לזכור...שנזכה לטוב ולצמיחה![תרתי משמע...] תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] לוגן,לשאלתך. הזיכרון הזה,שמגיח משום מקום,מכאיב כמו ודוקר,בדיוק כמו אותה החרב..אחרי כל הרוגע והשקט,תמיד תבוא עוד סערה,,עוד סופה,ואז שוב,השקט..מן גלגל שכזה.. [ליצירה]
- [ליצירה] הכל שולי בשירך פרט לדממה!העברת יפה את המסר...=] יפה לך!תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] הכמיהּ לאותה האחת שתחזור מוכרת אצל כולם...מי יתן ויתאחדו כל שבילי האהבה ולא נכאב עוד אכזבות! תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] והחוט המקשר בין הלב אל הנפש הוא שיסגור את מעגל ה"אני" שלי...זה היה מתבקש..=] כל כך מבין את זה,לכל דבר בחיים יש שני צדדים,רק צריך להבין איך לראות את הקצווה של כל קצה... תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] כואב...=\ אנשים כ"כ לא רגישים בכבישים..ובחיים בכלל... נותן הרגשה כואבת... [ליצירה]
- [ליצירה] זה נשמע כאילו מצד אחד אסור לך,ומצד שני את רוצה להמשיך ולא להתגבר על היצר...תיאור יפה של הקושי הזה... תודה לך!כתיבה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] איך אפשר לשכוח את ליל האמש אם הייתה בו אהבה שכזאת?!כשהלב התרוקן והתמלא בלא הבחנה,ודמעות הצער גם כן אינן נשכחות...חוויה כואבת,מזדהה... כתיבה מרגשת שלעולם תחרט כדמעתך הזכה הכתובה על הדף,בזכרוני שאותה לא ישכח... [ליצירה]
