לגעת בצליל
לחוש באומר
לנשום ריח פריחה
עד בלי די
לפני שתקמול
לרחף מעל
ראשי הרים
אווירם הצח
ופלג דק יורד
בינות לנענע משובלת
וקנה סוף
לראות אותה
הולכת, מתרחקת
מעבר לגבעות הגיר
מעבר לסכר האוגם
ולדעת
שהיא תשוב
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
תודה מאי
תמיד תמיד, חוזרת ועולה התמונה הזו מכל התחנות בארץ:
אותו החייל המוציא מכיסו ארנק ושולף משם כסף גדול בנון שלנטיות כזו
ואז המוכר שואל את השאלות במן שפה נמתחת נמרחת (כמו שהוא מורח את הטחינה והחריף)
חומוווווווווווווס
חרייייייייייייף
הכלללללללל?