לגעת בצליל
לחוש באומר
לנשום ריח פריחה
עד בלי די
לפני שתקמול
לרחף מעל
ראשי הרים
אווירם הצח
ופלג דק יורד
בינות לנענע משובלת
וקנה סוף
לראות אותה
הולכת, מתרחקת
מעבר לגבעות הגיר
מעבר לסכר האוגם
ולדעת
שהיא תשוב
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
ככה? בלי לנמק מדוע?
אני לא רוצה לרדת לרמת התגובות שלך. רק אומר כי בסיפורים, המונולוגים שלך. בהם שיתפת אותנו בחייך, חשפת את עצמך לכמות לעג ו"ירידה" במידה ניכרת.
אלא מאי? החבר'ה כאן הם איכותיים ולא ידרדרו ברמה.