משיב רוחי ללטוף
לאהוב, לגעת
גלי חיבה שלאטו
מבט שנתת ברכות
ועינייך אורות בעוז
אומרות ומבינות הכל
ללא מילים בינינו
ובנשימה מואצת
אז נגעתי בך
בקצות האצבעות
עלי דוק שפתייך,
והתחברנו
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ---- אכן... ערבוב הסגנונות היה ניסיון מעניין אך פגם בזרימת הסיפור [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה על תגובותיכם ! הנה שיפרתי את השיר והוספתי לו בתים, להנאתכם ! [ליצירה]
- [ליצירה] --- אמן ואמן על האשה המופלאה הזו ממשיכת דרכן של נביאות התנ"ך ורחל המשוררת [ליצירה]
- [ליצירה] --- כמה שזה נכון ועצוב. מציאות חיינו [ליצירה]
- [ליצירה] אח אח.. הוא יצא פראייר והבחורה השתמשה בקסמיה האפלים על מנת לגרום לו לעשות כחפצה. קח ת'רגליים ועוף משם! [ליצירה]
- [ליצירה] --- פסוקי תפילה שלובים בהרהורי קדושה קמים ועולים בנוף הפתוח לקבל את פני הכלה אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] והנה - ההשראה לקוחה מכאן: http://www.tzura.co.il/tshsd/yozer.asp?id=2375 [ליצירה]
- [ליצירה] שיר הבנוי היטב, מוליך את הקורא אל הנקודה המוחצת, אל הפאנץ' ליין הרצוי. תבורך! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומרנין את הנפש לקרוא שירה כה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] הבית הראשון פותחת ב"נוגעת" ואז מתוך אקסטזה, מגיעה המילה השנייה "לא נוגעת" ומכאן ריחוף מתוך ריקוד, הצלילים מתמזגים ודוחפים את הדוברת שלב שלב אל עבר הריחוף והניתוק הרוחני מהסובבים,היא בתוך עולם מלא צלילים ורוחניות. בבית השני -המשקל מאבד מחשיבותו והמקצב תופס את מקומו ומכאן הדרך קצרה אל הפריחה ,יכולה להיות פריחת הנשמה או פריחה ולבלוב של שיא הרגע, אך כאן נכנסת המילה האחרונה -מילת המחץ: "דממה" הנותנת תשובה לכל הבית השני. ישר כח על שיר זה! [ליצירה]
תגובות