משיב רוחי ללטוף
לאהוב, לגעת
גלי חיבה שלאטו
מבט שנתת ברכות
ועינייך אורות בעוז
אומרות ומבינות הכל
ללא מילים בינינו
ובנשימה מואצת
אז נגעתי בך
בקצות האצבעות
עלי דוק שפתייך,
והתחברנו
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אכן, תופעה כזו של נהרות מתפתלים שחרגו ממסלולם מוכרת בטבע, הם חורגים ממסלולם ומותירים את הנתיב הקודם יבש כנחל אכזב בקיץ.
כך הדוברת מדמה עצמה, מקורי!
תגובות