את פוכרת ידייך
יחד הן יוצרות
בריכה.
אני מביט בהן
בפכירה יש מים:
הולכים ומתרוקנים
זליגה כלפי מטה
בפכפוך ובטפטוף
לריק
אני לעצמי אומר:
עמי תקווה כנה
כי האהבה שבך
לא תיטוף לריק
לא תיזל ותאזל
תיטוף היא לתוך
הלב הפועם
וממנו
אליי
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ---- תודה על משובך:-) ובכן לוהבים זה מן שילוב של אהבה ולהבה אוהבים כלהבה, להבה כאהבה וכו' זו אחת הפעמים הנדירות שאני מרשה לעצמי להכפיף מילה לשגיונותיי הפואטיים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] שמש רכה שמש מכה אל הלב עושה דרכה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] חס וחלילה.שיהיה ברור, לא השתלחתי בירושלמי באופן אישי. ולא בויקי כנפו. לא אמורים להיעלב מסאטירה שכזו [ליצירה]
- [ליצירה] --- שוב, מן הקלאסיקה של שירי א-ש דת למו, מזמורי הימים הנוראים ושיר השירים אשריך [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ומבטיח חסרה הרציפות של העלילה, אבל אהבתי את הרעיונות המגניבים כמו: "מירוצי ממותות" [ליצירה]
- [ליצירה] הללויה מוזה היא אשר מתבשלת בתוכינו, בתוך הנשמה, ולעת תבשיל, תבקש להתפרץ. יפה אמרת: "בתוכי נהגתה, נהרתה" [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלמי אם תחסום אותי בקומונה אתה לא תקבל ולו תגובה אחת כאן על שיריך [ליצירה]
- [ליצירה] מאחל לך כי מכחול שיריך לא יייבש :-) [ליצירה]
- [ליצירה] לא יא ביסלי. היא לא מבינה מה ההבדל בין סאטירה לבין ירידה באופן אישי. הצמד ירושלמי את שלי מזמן לנו הרבה הפתעות [ליצירה]
- [ליצירה] --- לאה :-) השיר הוא בעיקר לצורך הבעה אמנותית, פחות להבעה אישית [ליצירה]
תגובות