הכל גולש וזורם
השירים
הסיעורים
זורמים כתמהיל שיקוי
מתוך מבחנות הנפש
הסדוקה
במעבדת המציאות
הסגורה
עושים דרכם בלאט
קולחים
יורדים
ומילותייך ניכרות בהן
כטל רבבה
קולחים
זורמים
כטל רבבה
אל תוככי האהבה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- חווה אם כל חי העולה מן האדמה,בשר מבשרו של שותפה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] סיכום משה לימור(לבינתיים) דימויי טבע שזורים בלהט אהבה ובלחה הקוסם סיכום משה לימור: שיריך עשירים, נפלאים ומלאי אהבה לאהבה ולנופי ארץ ישראל. יש שירים שקצת לא זורמים לפי קצב ומצלול אך את רוב שיריך אהבתי ואפילו אהבתי במאוד מאוד. הנקודה העיקרית כאן היא שלא זכית להכרה מצד הקוראים כאן באתר ונותרת נעזב ונשכח מעין, יצירותייך היפות עלי ארץ וים וציה והר ולב אדם וחווה נותרו שכוחות. מקווה שתיקנתי מעט את הנשכח בהעלותי יצירות אלו מתהום הנשייה בהצלחה ועמי תקווה שתוסיף ליצור [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לליאורה ורעות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] גישה מעניינת, מנקודת מבט אישית :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אמן ואמן. לזכרו של אדם יקר כל כך שגישר בין עולמות ותרם לקירוב לבבות. [ליצירה]
- [ליצירה] אם על שפת שלולית, אזי אתה הנרקיס מלך הביצה ואתן לך עצה אם אתה יודע אז יש גם צפרדע שמגרגרת בלי די ומקרפדת את הנרקיס בקול השווה לכל כיס. ןאם בביצה עוסקים כעת אתן לך כסף קנה שקשוקה בבגט [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו ניתוח לעניין התייחסות למבנה השיר: הזרימה של השיר טובה, חוץ מהבית האחרון, שם המשפט האחרון קצת מפריע לדעתי למצלול. מבחינת קומפוזיציה: אתה פותח בקולות המרד הבוקעים מן השיכונים ואז בבית השני אנו נתקלים בכלים המייצרים לכאורה בצורה סמלית את קולות המרד: פטיש ומגל. הבית השלישי פותח בקריאה: לאחוז ולא בנשק, אלא בכלי הייצור, כמו שאומר הנביא "וכיתתו חרבותם לאיתים חרב למזמרות" מעין משהו אוטופי. בבית האחרון יש האנשה של איתני הטבע המזדהים לכאורה עם המאבק או משפיעים מהודם על מנת לעודד את המאבק: "לאור החמה, אל תת לכם שקוע" ואז בעקבות המאבק (ומסתבר שהצליח לפי השיר) "עמוד השחר של התקווה יבהר" [ליצירה]
- [ליצירה] --- צבעוני ואהוב כל הכבוד [ליצירה]
- [ליצירה] לא יאומן כמה גוונים יש למדבר! [ליצירה]
- [ליצירה] --- כל אחד זורק את הסחי שלו והמרירות שלו אל תוך בור מים ששתה ממנו, בור מים יחיד. "בור ששתית ממנו מים, אל תזרוק בו אבן" [ליצירה]
תגובות