אקחך אל חדרי נשמתי
ובכנפיי אותך אביא,
מתמונת דיוקני אצא
כמו תחיית נביא
כי אותך אני רוצה
על כרכרת דלעת
נטוס מעל רכסים
ועגורי נדוד נאים
לנו כעדים וטייסים
השמש לנו תזרח בנתיבה
והיא כאש האהבה המלהטת
ללהט בנו להט אהבה
את חותמה בנו חורטת
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- זכרונות של פעם- אין כמותם [ליצירה]
- [ליצירה] תמונות תמונות, יש קשר ביניהן? :-) תודה על התגובה [ליצירה]
- [ליצירה] שיר ביאליקי. מחורז כהלכה והחרוזים הסתדרו יפהפהפ ולא פגמו כהוא זה משיר פיוטי ענוג זה [ליצירה]
- [ליצירה] ? רוצה לשמוע עוד? אולי על החתול השחור מכישי שהתגנב לספריה בשעת ערביים? [ליצירה]
- [ליצירה] איזו מציאות, את מתארת תמונה חיה של יאוש תחת מזג אוויר מייאש לכאורה המזדהה עם מצב רוחך. יפה ! [ליצירה]
- [ליצירה] אנפה בתום מעופה :-) יפה מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- שיר סוער ומסעיר :-) כה לחי [ליצירה]
- [ליצירה] --- עוד שיר משובח בו עולה הניגון ומתעצם עד אשר מצטמצם והופך לזמזום עמום של זיכרון [ליצירה]
- [ליצירה] -- הוא מתבלבל בין בני הד'ימה לבני ד'מתא. בני הד'ימה היו בני מעמד נמוך יותר מן המוסלמים בארצות האיסלאם ומעמדם היה: ביטחון, אוטונומיה וחסות תמורת צייתנות ותשלום מס גולגולת. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר משעשע, שיר בדיחה. שיר על אפס אבל שווה מאה! [ליצירה]
תגובות