שיר שהחל בעצם כתגובה שלי לשירה של לאה מרחב "הים"
-------------------------------------------------
ים, סלע, רוח
תבניות הנוף,
כל נוף אהבתנו
נושב בסערת רוח
אל תוך הלב
אז יעל בנו דוק שיר
ושורות תיכתבנה
כבדרך הטבע
על גבי נייר
בקולמוס הלב
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
הרעיון לסיפור זה בא לי ממה שקראתי על אשה שהיא בעלת גלידריה מעולה ובעלת מוניטין.
נוסח ההכנה של הגלידה היה די סודי.
פעם היא חלתה וזה העביר לה רעיון שלא תמיד תהיה כאן.
היא העבירה את המתכון לכמה מבני משפחתה.
[ליצירה]
---
מחורבן לתקומה
מאבל ליום טוב
מה שנאמר:
"הפכת מספדי למחול לי"
הבעה יפה ומלאת פאתוס, אם כי (לעניות דעתי האישית) אי סדירותם של הבתים קצת לא מסתדרת לי
[ליצירה]
בצל תיאורי הטבע המרתקים, עולמו של היחיד הנשכח והגווע
שיר עם מילים יפות ותיאורים מדהימים
ישר כח
[ליצירה]
[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד