כן אני הוזה,
למראה עיר זרה
והיא קומצת ידה הפתוחה
מבלי לתת לי
ולו אצבע אחת
לרפואה
כן אני הוזה,
מבין קרעי חלום
ללא כל בסיס מציאות,
ואובד, כן אובד
בין ארבע כנפות
הארץ של דמיונותיי
אי שם בקרעי עננים
של חלום שנשבר
ואיננו
הזיה עצמה בכל מקרה אינה רצויה, פרט לזו המביאה ויוצרת שירה. חבל שאתה אובד בין קרעי חלום והזיה. צא נטוש את העיר הזרה אל השדות, שאף אויר והתמלא תקווה. חזור אל העיר והיא כבר לא תקמוץ את ידה, כי היאוש והתקווה הם בעיני המתבונן.
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הזיה עצמה בכל מקרה אינה רצויה, פרט לזו המביאה ויוצרת שירה. חבל שאתה אובד בין קרעי חלום והזיה. צא נטוש את העיר הזרה אל השדות, שאף אויר והתמלא תקווה. חזור אל העיר והיא כבר לא תקמוץ את ידה, כי היאוש והתקווה הם בעיני המתבונן.
[ליצירה]
אני קורא את הביוגרפיה על שרון "הרועה" ועל פי מה שקראתי אני יכול לומר כי האיש שרד טרגדיות וכשלונות
אך לא שקע אלא למד את הלקחים והמשיך הלאה. כך אני לא אתפלא אם האיש יתאושש כמעט לחלוטין.
[ליצירה]
יש את הקאנון הקלאסי ששימש את התרבות היוונית רומית, הוא חודש בתקופת הרנסנס,לאחר שנזנח מעט בימי הביניים, זהו קאנון של תנועתיות ופרופורציות, קפלי בגדים (פפלוס) נוסך חיים.
חן חן על ההתעניינות ועל הידע
תגובות