כן אני הוזה,
למראה עיר זרה
והיא קומצת ידה הפתוחה
מבלי לתת לי
ולו אצבע אחת
לרפואה
כן אני הוזה,
מבין קרעי חלום
ללא כל בסיס מציאות,
ואובד, כן אובד
בין ארבע כנפות
הארץ של דמיונותיי
אי שם בקרעי עננים
של חלום שנשבר
ואיננו
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים!!! פשוט יפה! אני ממש אוהבת את צורת הכתיבה שלך אם עוד לא אמרתי... שיר שנוגע בי. תודה רבה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] הזיה עצמה בכל מקרה אינה רצויה, פרט לזו המביאה ויוצרת שירה. חבל שאתה אובד בין קרעי חלום והזיה. צא נטוש את העיר הזרה אל השדות, שאף אויר והתמלא תקווה. חזור אל העיר והיא כבר לא תקמוץ את ידה, כי היאוש והתקווה הם בעיני המתבונן. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את הכתיבה של ברק פלדמן. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן בין השיטין ניתן למצוא את הסובטקסט המעלה פרשנות פואטית כדלהלן: ניכר כי היו אלו שני אנשים מבוגרים שחיפשו מעט נחמה ונועם בחייהם ולכן עברו לגור ביחד לאחר שבני זוגם האחרים עזבו אותם. כל אחד נשא עמו/הביא עמו מטען כבד מן העבר, אך במקום להניח אותו מאחור, הם פשוט פתחו אותו האחד בפני השני ובכך נפתחה תיבת פנדורה של ריב ומדון כשמטען לבו של הגבר מאיים לעלות על גדותיו. האיש ביקש בסך הכל לארוז את המטען עם חפצי העבר ולעזוב עמו... [ליצירה]
- [ליצירה] ינוח בשלום על משכבו [ליצירה]
- [ליצירה] --- ובלעדי העוגן, כיצד יעגנו? הם השמיטו את בסיס קיומם... [ליצירה]
- [ליצירה] בעזרת השם אמן [ליצירה]
- [ליצירה] ברכת מלכות למלח הארץ :-) [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחח החמות האולטימטיבית, יש המון המון שירים וסיפורים על כך וגם במסורת היהודית ספרדית של דוברי הלדינו... [ליצירה]
- [ליצירה] לא רוצים מלחמות עולמים יא ראב אל עלמין! [ליצירה]
- [ליצירה] --- פיוטי, מתנגן וצלול :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כל מחדשי השפות היו רודנים בביתם. ראה את אליעזר בן יהודה שהביא הבייתה אשה שנכנעה לרצונותיו: שמואל שמואל ירושלמי במקור: אליעזר בן יהודה מילים: ירון לונדון לחן: מתי כספי כמו המרכסיסט הקנאי לשם הוא קינא לסימני הקריאה ולשם. ובאוניברסיטה במחשב שלא שלו, היה רושם באתרו -תילי תילים מילים מרחפות, מילים עפות, מתגלגלות מן הלשון. ירושלמי, מתי תמצא שידוך הן צעירותך כמעט אפיים שחה והעברית אשר חיכתה אלפיים היא תמתין לך עד בוא כלה לה. שמואל שמואל ירושלמי יהודי מבדח מילים מילים, מילים מילים הוא בדה ממוחו הקודח. אם נם הקומניזם שנים, נו אז מה, הבה נעירנו ונמציא את טלי פחימה, את חקירת השב"כ והבדידות ואת סלובודן שהמית וידע למות. את פלסטין השדודה והעשוקה, כתב במיליון סימני קריאה. ועוד הוסיף מילים לברוא ונוצתו המהירה לא נחה והשפה גדלה ולא הכירה את מראה דמותה את מראה דמותה בבוא השחר. שמואל שמואל ירושלמי... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר אהבה, שיר שלום לארץ [ליצירה]
תגובות