[ליצירה]
רבותי, החגיגה נגמרת.
הנה המשורר מחרז חרוזים
וכל חכמתכם פתאום נעלמה
כי אם הייתם מעט אובייק טיבים
הייתם שואלים למה ועל מה:
למה זה משנה בכלל מה מרב אוהבת וכמה
ועם מה כן ועם מה לא כן מחר לא היום
ולמי היתה אי פעם בתולדות האומה
דודה שנשמעת כמו עצירת פתאום
ועוד כהנה וכהנה שאלות המון
למשל איך אפשר להעיז לא לאהוב את כל המועדים אותו דבר
ומה זה נצ'ס ואם בכלל יש מילה כזאת במילון
זאת לא רק קור אבשלום יודע מכבר
[ליצירה]
מילון חדש: אני מודה שלא קראתי את עשרות אלפי היצירות שבבמה חדשה, אבל נדמה לי שנכון יהיה לומר שסוג כזה של כבוד למשוררים עבריים הוא פאתטי בעיני רבים בחברה ה"חילונית" של היום.
[ליצירה]
יאיר, הזכרת את הרב קוק, אבל דומני שלא בהקשר הנכון. אתה מדבר על *ספקנות* ואילו מה שציטטת בשם הרב בדבר ברור האמונה קשור יותר לתפקיד הכפירה שירדה לעולם במאות האחרונות. אתה לעומת זאת מדבר על תחושות וחויה אישית.
יותר מתאים אולי הוא הציטוט הבא מדברים שכתב הרב על עצמו בעקבות דברים שאמר עליו הסופר י"ח ברנר:
"מי שאמר עלי כי נשמתי קרועה, יפה אמר. בוודאי היא קרועה. אי אפשר לנו לתאר בשכלנו איש שאין נשמתו קרועה. רק הדומם הוא שלם, אבל האדם הוא בעל שאיפות הפכיות, ומלחמה תמיד בקרבו.
וכל עבודת האדם היא לאחד את הניגודים שבנפשו על ידי רעיון כללי, שבגדולתו וברוממותו הכל נכלל ובא לידי הרמוניה גמורה".
שנזכה.
תגובות