איך תופי הלב רועמים
לנוכח בואך הלילה.
איך עיני כזיק
חודרות מבעד אפילה,
כשאת יוצאת מגדרך
מדלת אמותייך,
משתנה למולי בגוונייך,
עושָה צעד אחד
ועוד צעד שני,
נושקת שפתיי
ואני מושיט ידי
לאחוז בחלום
שהופך למציאות
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
יצירה יפה! מצב רוח כזה של עונת מעבר שלפי מה שכתבת נותנת לך השראה רבה ליצירה.
לעניות דעתי, טוב היה אם היית מפרידה את השורות הבאות משאר היצירה:
אהובים עליי ,
ימים אלו.
בם היצירה זורמת כנהר
תגובות