ושיווא הנערץ רוקד, רוקד על הגופות
(הבהרה: שיווא הוא האל הראשי של הודו, ולרוב מייצג את המלחמה. אחת הסצנות המפורסמות ביותר בהן הוא מופיע היא לאחר קרב עם השדים, כשהוא אוחז בשערותיהם של המובסים ורוקד על הגופות)
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאוד. והמקצב מצוין (לדעתי...) [ליצירה]
- [ליצירה] התחשק לי להעיר הערות קטנוניות על סימני פיסוק ושות' שאו חסרים או לא נמצאים במקום, אבל אפילו ככה זה נפלא - - - התיאורים, ההקשרים, הרעיון, הכל. אני אוהבת איך שאתה משתמש במילים. ואהבתי את השם :) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי 'כה איתן ועם זאת כה אדם'. התאים לי לעכשיו. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן משהו שלכד אותי - אני לא בטוחה. האווירה הנסטלגית, אולי. הייתי מקצצת קצת ב-ו'. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון, כתוב מאוד יפה. מצא חן בעיני תהסס צעדים ראשונים. החלק השני בבית האחרון הפריע לי קצת - אולי זה ריבוי הנקודות. השורה האחרונה לא כל כך השתלבה. [ליצירה]
- [ליצירה] הקו קלאקס קלאן הם לא בלבן? [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון נחמד, אם כי "משחקי המילים", כמו שקראת לזה - להלן החריזה והתחביר המסובך - מסרבלים מאוד את ההבנה. המשקלים שלך לא מוקפדים וחבל, כי אתה יכול לעשות את זה כמו שצריך. בית ראשון: אותן, לא אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] מבינה אותך... כדאי להעביר את זה לוורד ובחזרה עם העתק-הדבק, ואז סימני הפיסוק יצאו איפה שהתכוונת לשים אותם [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד - ציניות במסכה אירוטית... השורה האחרונה בבית הראשון לא התחברה לי - אתה כאילו חושף את הפואנטה מוקדם מדי (אם כי את המשפט כשלעצמו אהבתי מאוד). בית שני - שורה שלישית -בעייתי; כל הבית פסיבי, ופתאום אנחנו מוצאים כאן פעולה רצונית על ידי הדובר, וזה לא מסתדר לי. סך הכל אהבתי, והסיום טוב מאוד (הייתי מוסיפה נקודה, אבל זה כבר עניין של טעם). [ואני מודה - לא בטוח שהייתי מתבייתת על השיר סתם ככה. אבל אני שמחה שראיתי אותו. זה טוב!] [ליצירה]
- [ליצירה] ..אותי זה לא ממש הצחיק. [ליצירה]
תגובות