.JPG)
פנים אל פנים
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואלה, גם אני שמתי לב לצלב בחלון.. תמונה מעניינת ביותר, מביעה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה את שלושת הדתות, את הנצרות מסמל הצלב בחלון למעלה. חלפו עם הרוח. מפגשים של עיניים. ותו לא. תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מדהימה, והשחור לבן - גאוני ומתבקש, יכולתי לבהות בה המון... [ליצירה]
- [ליצירה] מעבר חטוף ומפגש בין שני עולמות קוטביים [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] המשך לתגובה הקודמת:.......שהמציאות הועידה אותם לחיות על אותה פיסת ארץ תוך כיבוד הדדי. זה אפשרי, זה בלתי נמנע, זה עדיף על שפיכות דמים אין סופית שתכחיד את שני העולמות ותשאיר ארץ חרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! טוב מאוד שהשארת הרבה מהבניין למעלה. זה מכניס לאוירה, לפני שהעין מגיעה אל האנשים. קצת הפריע לי הדבר הלבן בתחתית התמונה, שקוטע את גלגל העגלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אחת התמונות היותר טובות שראיתי!! זה בירושלים בדרך לרובע אחרי הרמזור שם או שממש הגזמתי בניחוש? תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד השילוב של הבניין הבהיר ברקע יחד עם הדמויות הכהות בפוקוס מוסיף המון [ליצירה]
- [ליצירה] הקומפוזיציה ג-א-ו-נ-י-ת. בדיוק מה שאני אוהבת. אחלה קוויות. יש פה גם אור מעניין, נדמה שהאור על הכביש והבניין הוא אחר לעומת האור שנופל על הדמויות. אם לא הטשטוש של האדם החרדי הייתי חושדת בך בביום. (וזה לא נאמר לרעה, ממש לא.) ההערה היחידה היא כמו שחף- חבל על המשהו העגול הבהיר למטה שטיפטיפה מסתיר את הגלגל. מעניין אותי לראות עבודות צבעוניות שלך פעם. [ליצירה]
- [ליצירה] עם השנים הולכים ומתרבים האיסורים על המילים. עם השנים הולכים ומתרבים האיסורים על הרגשות. עם השנים קשה מיום ליום חובת התבונה השותקת. והרחמים אינם חלים על הנידונים לאלם. [ליצירה]
- [ליצירה] *. (וגם זה הבל ורעות רוח). [ליצירה]
- [ליצירה] א. טוב שהעלת את הנקודה של חיילים ואזרחים. החילים שלנו מבודדים מהאכלוסיה כדי להגן על האכלוסיה. ואילו אצלם הכל מעורב כדי להתנגן על המצפון הזה ולהגן על המחבלים. ב. אז אם אלו כללי האתיקה, שנינו מסכימים שכדי למנוע פגיעה ממוקדת בנגמ"ש מותר לפגוע ממוקדות במחבל? ג. אין ספק שחלה התקרנפות באמות המוסר שלנו, אנחנו חלוקים בפתרון. [ליצירה]
- [ליצירה] אנחת עונג. (למרות שאי אפשר שלא להרגיש כמו עדר שלמרון נמאס מלבקרו, ולמרות שאי אפשר שלא להזדהות עם התחושה, זה שיר במינונים מרוכזים ובמילים מדוייקות. כמו שצריך. כמו שוקולד שלא יימאס). [ליצירה]
- [ליצירה] הדליקו אור ברחובות, ושיר זמרו בעיר, מחר על פני כל התקוות יופיע יום בהיר! וכו'. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה זה אתה. *. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, ברוכהבא! [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי, זאת נראית לי סיבה טובה... [ליצירה]
- [ליצירה] אני הבנתי את זה אחרת מממזר- על התחושה הרעה שיש לנסיך כשהוא נשאר במקום ללכת. ככה זה שגדלים- צפוף לך בפעמון של זכוכית, שני הרים כבר לא מספיקים לך וגם מהבלורית הבלונדינית לא נשאר הרבה. הרעיון מקסים. את מוציאה את היצירה מההקשר התמים הידוע, ומציגה באמצעות אותם סמלים ידועים מערכת יחסים סמביוטית וקצת מפחידה. אבל- ריבוי השיבוצים מכניס את הקורא אוטומאטית לעמדת "קראתי את זה כבר, הייתי שם". אלפי שירים נכתבו בהשראת הנסיך הקטן, רק באתר הזה יש בטח 20, אבל כדי לבדל את הרעיון שלך את צריכה או להפחית את כמות השיבוצים, או לקחת אותם צעד אחד קדימה, קצת יותר נועז. כי עד "כלאתי ב כבשים" אי אפשר לדעת שמדובר במשהו אחר. וגם את, משהו אחר. זה ודאי. [ליצירה]
- [ליצירה] אשרי טלי. :-) [ליצירה]
תגובות