רוממתיני
במיתר קולך
שהפך לחבל הצלה
אשר משה רוחי
מעפר דל
ממצולות ים.
ליבבתיני
באחת מעינייך
שמבטה נגע
חדר אל נשמתי
מעולם עליון,
מימי בראשית
מה יפו פעמייך:
במיתר קולך
באחת מעינייך
בידך המושטת
בחמלה שבך
כמה טוב איתך
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
ניתן לראות חלק מוגבה של מגף ואם זה מגף הרי שהרקע למעלה נראה כרקע סגרירי של חורף עם עבים וחשרת עננים.
הכתמים סביב המגף נראים כמו מי שלולית שהמגף רץ בהם והם התיזו לכל עבר, ואכן, ישנן סימנים הנראים כטיפות.
אפשרות אחרת-יכולה להיות נעל אדומה אלגנטית עם קרסול חשוף העושה אף היא את המעבר בשלולית.
יפה!
[ליצירה]
רעיון מאוד יפה, לפעמים יש כאלו שנאמר עליהםף עיניים להם ולא יראו, אזניים להם ולא ישמעו, אך הנה את מוכיחה ההיפך ומראה שלפעמים בעיני רוחך ובאזני רוחך ניתן לראות אף יותר ממציאות ימינו.
לעניות דעתי טוב יהיה אם תפרידי את שלשת המשפטים האחרונים מהשיר, זה יעצים אותו:
לו רק תמיד אתהלך
בעיניים
עצומות
תגובות