מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
[ליצירה]
ואני לא הרגשתי במתח כלל, הניגודיות, כביכול, הוצגה ביצירה זו בצורה נעימה, פשוטה, כאילו השילוב קיים, ברור זורם ולא מתנגש.
מקסים, חייכתי, נהניתי, חשבתי. ולפעמים זה כל מה שיצירה צריכה לעורר....
[ליצירה]
נקטע לי קצת, קצת חיכיתי שהשיר הזה, המתואר בכ"כ הרבה פיוטיןת ועדינות- יתחיל ויחדיר בי את האופטימיות שלך....
[ליצירה]
[ליצירה]
קראתי שוב, לא לגמרי מסכימה. ביצירה זו- יש מקום להוריד את שתי השורות האחרונות, מסכימה שסיומת בלעדיהן- לא בהכרח מפחיתה מעצמת היצירה ואולי אף להיפך. עם זאת, בשיר השני, לעניות דעתי והרגשתי, החזרה מדגישה, מעצימה, מחזקת ונצרכת להרגשה העוברת מן השיר.
אבל- תודה על תשומת הלב ועל הביקורת! תמיד שמחה לשמוע :)
שיהיה לכולנו שבוע טוב!
[ליצירה]
האמת שאני לא שותפה לביקורת, לא במקרה של שי ובטח שלא בהקשר של היצירה הזו....
ואם אני תמימה, אז אני שמחה, ובקריאה שניה לאור ההערה- נהניתי פחות.
אז- מעדיפה להשאר בתמימותי ולהנות מרוב יצירותיו של שי וכמובן לתת ביקורת כשרואים לנכון....
שי- מקווה שההבנה שלי ליצירותיך, היא הנכונה, אם לא- אני מיצירה על כך, על אף, שבעיני, הכשרון בלכתוב, הוא לאפשר לכל אחד למצוא עצמו ביצירות שלך, לתת למילים שיצאו לך מהלב פרשנות משלו ולהנות מזה....
ואידך זיל גמור :)
[ליצירה]
קשה שלא להבין, עם הסבר כזה, למרות העובדה שההסבר הוא כביכול, פיזי-מדעי, הוא מעורר רוחניות באופן מופלא.
הייתי נמנעת מסיומת השלולית, כן הביעבוע, כן התסיסה והצריבה, אבל בלי אותה לולית חומה שמורידה את הקורא חזרה לכ"כ גשמי וטכני.
תגובות