אווצ'
קצר ולקולע.
עדיף ללכת עיוור בתלם ולא לדעת מה יש בו... ככה זה יכול להראות בהתחלה, או כשרוצים להעלות זכרונות. אבל אח"כ אתה מעדיף את הרגע בו נוכחת לדעת שהתלם בו אתה הולך.. אחר הוא. (לפחות לדעתי)
[ליצירה]
----
אכן, החושך מסייע בקרבת הלב, מפני שאז לא רואים את הפנים ולא את הגוף שחוצץ וניתן אולי לחוש את שתי הנשמות או הלבבות המתאחדים זה עם זה...
יפה !
[ליצירה]
אווצ'
קצר ולקולע.
עדיף ללכת עיוור בתלם ולא לדעת מה יש בו... ככה זה יכול להראות בהתחלה, או כשרוצים להעלות זכרונות. אבל אח"כ אתה מעדיף את הרגע בו נוכחת לדעת שהתלם בו אתה הולך.. אחר הוא. (לפחות לדעתי)
[ליצירה]
נפלא ומופלא. כמה עוצמה, התוקף של המילים, החדשנות, הדרך בה היצירה מובילה, באלגנטיות למקומות חדשים, מפתיעים והשאגה הזו שמהדהדת גם דקות ארוכות אחרי שסיימתי לקרוא.
טוב שיש את היצירות המומלצות, כך אפשר להחשף ליצירות וותיקות וכל כך כל כך טובות (כיאה למנחם...)
[ליצירה]
שי- הכתיבה משובחת!
סיבכת אותי בבית השני, מה שחשבתי שהבנתי, פתאום הועמד בסימן שאלה...
אבל זה מכניס לאיזה קצב, מתפתל וחושני, מסתורי ומסקרן.
אהבתי מאוד!
שנה טובה ומבורכת, שנה של התחלות חדשות וטובות!!!
[ליצירה]
יוסי יקירי,
לא פיספסת דבר, אם היא האחת של חייך, תלחם עכשיו- אף פעם לא מאוחר (החרוז יצא בטעות...)
אם מרגיש שוויתרת מוקדם מדי: א. זה לא נכון, כנראה שלאז זו היתה ההרגשה ואיתה היית צריך לזרום...
ב. עכשיו תקום- תצעק ותילחם, תגייס את כל שיש בך/לך ואל תתייאש, ואם זה לא ילך- תדע שניסית ותוכל בלב שלם יותר, רגוע יותר, כואב יותר, אבל גם יותר למוד ניסיון ומפוכח.
בנוגע לשיר- תנסה פחות חרוזים, יותר לזרום עם המילים, לקטוע שורות, לא להתחייב לסיומות... (טוב נידבקתי ממך בחיידק החרזת, אני מפסיקה כי אני כבר נסחפת)...
נדבר...
איה:)
[ליצירה]
כתוב נפלא, מתאר שיר אהבה ותשוקה לעיר הקודש, וזה כ"כ יפה. א. יש טעויות הגהה- וכדאי לעשות עריכה ולתקנן. ב. בעיני השורה האחרונה מיותרת ופוגמת, הייתי מורידה, משאירה קצת מסתורי- למרות שברור על מי מדובר. או מוותרת בכלל על שות סיום או מנסחת אותה ביותר עמימות- את גואלך/את זה אשר יפדך וכיו"ב
תגובות