[ליצירה]
את ההוסיט ניסיתי לקרוא בכיתה ד' אבל השתעממתי נורא.. אומרים ששר הטבעות הרבה יותר טוב (וגם בטח הייתי קטנה מדי בשביל הכבדות של ההוביט), אבל עוד לא יצא לי לקרוא.
ואגב, את הארי פוטר קראתי גם לפני שהוא התפרסם בארץ, במקרה מצאתי אותו בספריה ונזכרתי ששמעתי המלצה עליו, אז לקחתי.. לפי הרישום שבצד - הייתי השלישית לקחת אותו מהספריה שלנו.
[ליצירה]
יפיפה! מהמם אפילו.
(בהתחלה קצת הפריעה לי השורה- "בין לבן לצבעוני", כי לבן הוא אחרי הכל, צבעוני [כל הצבעים ביחד הם לבן]. בסוף הבנתי את השורה הזו אחרת, אז היא בסדר...)
:) שחף.
[ליצירה]
כואב כואב כואב...
לנשמת כל חי: לשאלתך מדוע השירים בצורה כל כך עצובים..
הכותבים ב'צורה' נוגעים באמת של החיים..
והאמת של החיים כואבת.
גם שלמה בקוהלת מגיע למסקנה מפוכחת שהחיים הם די כואבים..
כפי שנאמר: "יוסף דעת יוסף מכאוב"
חוץ מזה יצירה נכתבת בדר"כ מתוך תחושת חסר וצער שהרי לכן 'אין שלם מלב שבור'.
בלי הצער שעבר על ביאליק הוא לא היה כותב את 'ותחת פטיש צרותי הגדולות'.
אם תבדקי אני בטוח שלמעלה מתשעים אחוזים מהיוצרים והמשוררים בעולם כותבים מתוך צער או תחושת געגוע למה שאינו כאן כי הנשמה מצטערת כאן היא רוצה לחזור למה שאינו כאן, למקורה, כמו הגלים לגעת בשמים...
וזה כואב..
האושר בא בזעם כדברי הר"ש ארצי שליט"א
[ליצירה]
במקרה שלך "אינני יודעת לצייר ציור" לא כל כך מדוייק...
אבל "עטפתי הכל בהרבה נשמה" ..ממש ממש מדוייק
...כמו שמך..
הרעיון ברור ויפה..כמו המשקל והחריזה..
מזכיר לי את השיר הידוע :
אין לי חרוזים יפים לשיר לך לפזמון
אין לי מיתרים לפרוט לך תחת החלון
אין לי מליצות נאות ללחוש לך באוזנך
אין כישרון אפילו לתאר יופייך.
אין לי בית מהודר ואין מיזוג אוויר
אין חשבון בבנק ולא מגרש קטן בעיר
אין לי אלף ל"י משכורת ואין לי חליפה של חורף
אפילו אין לי דוד עשיר
אך יש לי אהבה פשוטה
אותי היא תמלא גדולה במלוא תבל
כן יש לי אהבה פשוטה
ואת כולה אני רק לך מקדיש יומם וליל.
אין לי מכונית להושיבך בה לצדי
אין לי גם קטנוע אל גבי שתיצמדי
אין לי שום אלבום של אמנות לך להראות
אין לי תקליטים בשביל לשמוע או לרקוד.
אין לי ג'וב בכיר אני אוכל על חשבוני
לא שלחו אותי לחו"ל, נשארתי אלמוני
אין סירה לי בכנרת, אין לי מצלמה של סרט
אין טלוויזיה במעוני.
אך יש לי אהבה פשוטה...