[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
משום מה יש לי הרגשה מתנחלית לא נעימה של פרובוקציה שמאלנית.
האמנם הטיפשות כה פשתה בקרב מחננו?
כל היוצר והיצירה נראים כמו מניפולציה. אולי זה לא נעים לראות יוצר שבור, אבל זה בתנאי שהוא יוצר.
סלחו לי על שאט הנפש.
[ליצירה]
מישי
יש לך חוצפה, בחיי.
קודם כל, כתבנו את זה ביחד, תטרחי להכנס לניק החדש שלנו ותראי שזה כתוב שם.
חוצמיזה, אם לא תתחילי להרגע אני מוחק את הר' באחרת והופך את זה ל"מישהי אחת", כותבת ותיקה ויצירתית, שלא מגיע לה קיפוח.
אז תירגעי.
[ליצירה]
שיר גאוני.
(חוץ משורת המחץ. בעיני, כמה שפחות פאנץ' ליינים בשיר, הופכים אותו ליותר עמוק. אל תדאגי, את הקישור אל עצמנו כבר נעשה, את לא צריכה להאכיל בכפית.)