קבלת הדין
ילד .
-
"ורק אחד אמר: ילד ילד, עוד תוריד את הירח בשבילם"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יונתן גפן של ערוגה הזכיר לי: "מתגונן מאימת-הקור בהינומה דקה של עצבות אינטלקטואלית. והרי אי- אפשר נוכלים שכמותנו לשקר: קִרְאוּ לכך, אם תרצו, היפוכונדריה של משורר זה הפחד המוגזם משינויֵי מזג-האויר או האטה פתאומית, קפריזית של פעימות הלב בסוף עונת-השתיקה הרעבה. כזאת אינאונות מלנכולית מרוב ציפיה מבישה לשורות אחדות של שיר" (נתן יונתן, התכתבות סתוית. ותודה לאודיה) אני לא חושב שזהו גורל המשוררים. אבל זוהי אפשרות מדומיינת, בכל אופן, אם לא מסוייטת. ולחוששים: אין אני מתהדר בתואר משורר, אולם את התסמינים של המחלה אני לוקח קשה.. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ראוי שיצירה כזו תומלץ בעמוד הראשי של האתר. היכולת לכתוב נונסנס מסוגנן היא מרשימה, אולם מכאן ועד להמלצה בדף הראשי הדרך רחוקה. מצטער. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטער, אבל זה פאנצ'י. אתה יכול הרבה יותר. (זאת אומרת, זה כתוב מצוין, אבל יכול שתיים-שלוש רמות למעלה). [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא מובן מאוד. זה בלאגן נהדר: כמו חדר של ילד, שלמרות שאי אפשר למצוא שום דבר במקומו, כשאתה מרים את החלקים הפזורים תוכל לזהות בקלות את הילד ואת אהבותיו. תודה מנחמחם. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני גם חולק טוטאלית על הקביעה שלך ש "סופר טוב הוא כזה שיודע לכתוב על דברים גם כאלה שאין לו מושג קלוש בהם" כי סופר טוב הוא כזה שיודע לכתוב על דברים שלכולם יש מושג בהם, ואפילו יותר ממושג, ובכל זאת הוא מצליח לרגש ולגאול את הדברים מן המקום שבו הוא נמצא. למי שכותב על דברים שאין לו מושג קלוש בהם, לא קוראים סופר טוב אלא שקרן. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה דוגמא ליצירה שהיא דוגמת אתרוג: יש בה טעם ויש בה ריח: [ליצירה]
- [ליצירה] מישי יש לך חוצפה, בחיי. קודם כל, כתבנו את זה ביחד, תטרחי להכנס לניק החדש שלנו ותראי שזה כתוב שם. חוצמיזה, אם לא תתחילי להרגע אני מוחק את הר' באחרת והופך את זה ל"מישהי אחת", כותבת ותיקה ויצירתית, שלא מגיע לה קיפוח. אז תירגעי. [ליצירה]
- [ליצירה] טעות: תוריד את ה"ידידה שמתחתנת". [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] כן, במאוחר, גם אני פה. [ליצירה]
תגובות