קבלת הדין
ילד .
-
"ורק אחד אמר: ילד ילד, עוד תוריד את הירח בשבילם"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גן נעול, אחותי. כ"כ יפה. כ"כ נעול. [ליצירה]
- [ליצירה] פיצ העפרית! זה יפיפה בכתב אפילו יותר מאשר בעל פה... התחושות על הטלית.. באות ממקום שאני מכיר, ונעים להזכר בו. יש לך כמה וכמה שירים חזקים מאוד. מאוד כמהים. עוד לא. עוד לא. [ליצירה]
- [ליצירה] ילדים כותבים לאלוקים.. כשיש להם רגילה.. כמה זמן לא קראתי אותך, סו! כמעט שכחתי את המתיקות הזו, של פנטזיות רומנטיות בדרך מ- ובדרך אל. הפעם זה בהחלט עובר מסך, ולו רק בגלל סימן השאלה שסוגר את הסיפור. ילד קטן שמזמן לא כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... חכו נא ועמדו הכן הנה באה תגובת הבן: ובכן רצינו בת לבחור אך אין זה מכובד, לאמור שלא כל קשר וירטואלי הוא איך שבא לי, איך נראה לי. לכן נזהרנו, באמת אך מה מוזר, הנה כעת אומרת לנו עלמת חן שהיא רוצה להתחתן. ולא עם משודך ידוע עם דייט גבוה וקבוע פעמיים בשבוע, אלא דווקא, פלאי ממש עם כל ברנ-ש יוצר נרגש. [ורק רציתי להזהיר: "לשנינו אין מקום בעיר" ואם אני וממזי פה כל העולם ואחותו יחליפו צ'יק צ'אק טלפונים גם אם דרומים, גם אם צפונים] כיוון שאין זה "לא כלה" (אך מה רבים בלא כלה) אזעק ואשתדל המון שאין זה שוק, לא תיאטרון כאן המסך עוד לא ירד כאן אין חשד בכל אחד שאם כתב תגובה זוהרת, אז הוא חושק בַּמֶחברת. לכן אציע, רבותי השידוכים תדחו, אולי ליום אחר מתוך המלאי (אל תשכחו לפנות אלי...) [ליצירה]
- [ליצירה] *. [ליצירה]
- [ליצירה] |הנחתי ידי על פי| כמה מועטים האנשים בעולם שיכולים להבין את הקושי שבזה. |כמו דמעתי| [ליצירה]
- [ליצירה] *. האמת? אני הכי אוהב את הבמבות הדפוקות. לולו מקום ראשון. אחר כך שאשא. אחר כך פה גדול ופרפר, ביחד. אבל הכי הכי אני אוהב, את במבה "אשר". למה? לא יודע. ככה זה אצלי. אוהב במבות דפוקות. האמת- עזבו, אל תיקנו. אשר במבה חרטא. (הברקה של השבת האחרונה) [ליצירה]
- [ליצירה] הלכתי לאיבוד בשדות הסמנטיים. *. [ליצירה]
- [ליצירה] בתווך- בין אור לחושך, בין עצמי לחוץ ממני, בין זמני לנצחי. וגם ציפייה יש פה, לטוב או לרע. (ובאמת הצוואר ארוך טיפ טיפה, אבל זה מגדיל את הציפייה, כמו אדם שמתאמץ לראות אם הגיע האוטובוס.) [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכים עם מנחם. גם אני הייתי לוקח רק כמה שורות. [ליצירה]
תגובות