שפה. מה זאת בעצם שפה?
יש כאלה שאומרים שזאת דרך תקשורת. קודים קבועים מראש שיוצרים מלים שמסמלות דבר כלשהו או תחושה כלשהי, שעל-ידיהם בנאדם כלשהו מבטא מחשבה כלשהי. אבל האם הוא אמנם מבטא אותה? קשה מאוד למסגר מחשבה שלמה במסגרת מילולית. לפיכך, לפעמים השפה היא לא דרך תקשורת, אלא הדרך לחוסר תקשורת. דוגמא מובהקת לכך תוכלו לראות בפינתי הפינתית והשולית (אגב שולית - זאת גם אחת מהמשמעויות של שפה).
השפה שתוצג לפניכם כאן, קרוב לוודאי שתֵרַאה לכם כגיבוב שגיאות חסרות הגיון, אך אולי יום אחד תצליח בינתכם המרובה לקרוא את השורות שבין השורות ואת ההגיון שבחוסר ההגיון, ואם תהיו ילדים ממש טובים - אולי גם אתם תוכלו לראות את הדרדסים...
אה, ועוד הערה קטנה לסיום - לשפה שלי קוראים שפת ארנבת.
שפת ארנבת, ע"פ מילון אבן שושן, היא כינוי לשפה עליונה שסועה באופן בלתי רגיל. השפה שלי עליונה מאוד לטעמי, מה גם שהאותיות בה נשסעות ונגדעות ללא הרף. וכל זה, כמובן, נעשה באופן בלתי רגיל... :)
ולכל הכתומים שמכירים את המילון במתכונתו המקורית - הסירו נא דאגה מלבכם, נוספה למילון כמות לא מבוטלת של ערכים חדשים!
|
טודוט :
קודם כל תודה לקב"ה שברא אותי ושם בפי שפה ארנבותית.
תודה לפראזניק, הלא הוא יעקב בן דוד, על היותו בעל החזון על
רעיון המילון.
תודה לטובי אור נטובי, לחתלתול של שרדינגר, ליפצ'ו ולמויש
על הרעיונות והטיפים הנהדרים.
תודה למנחם על כל הביצוע הטכני (מלשון טיכנות) ועל השבת
הצהוב למסכינו,
וכמובן תודה להורי היקרים שהביאוני על הלום וגו'.
ֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶ
והרי לפניכם ערכים מתוך מילון שפת הארנבת:
כתב חו"ח - פאלינדרום
תמיד תהיתי למה פאלינדרום איננה מילה פאלינדרומית.
בא אסף ארצי ויצא לחיפושים אחר מילה פאלינדרומית
שתחליף את המילה פאלינדרום, וזה אשר העלה בחכתו:
כתב חו"ח הוא כתב חוזר חלילה, מכיוון שפאלינדרום
הוא מילה שניתן לקרוא אותה מהסוף להתחלה (או משפט
כזה). כמה דוגמאות לחוחים:
מים, דוד, זוז, הסוסה, היפהפיה, ולכשתשכלו,
טריומוירט, לאיתיאל, נדיב אבידן, אברהם מהר בא, ילד
כותב בתוך דלי, מום תחת מום, נתנו תואר לאברהם -
מהר בא לראותו נתן, מי דופק קפוד ים, ארון קיר היה
ריק נורא, אבי אל חי שמך למה משיח לא יבא, דעו
מאביכם כי לא בוש אבוש - שוב אשוב אליכם כי בא
מועד, פרשנו רעבתן שבדבש נתבער ונשרף, תומת מי
נשוש? ולו כחוח כולו שושנים תמות, שם היא לקחה לשון
ורדים ממדרונו של החקלאי המש,
"שליחמוך":
השקעה לטווח ארוך ובאפיקים מרובים, מתוך תקווה
מעורפלת שאחת ההשקעות תניב פירות עסיסיים בעתיד הלא
מוגדר. שיטה מקובלת בבורסה, בשידוכים, ואהדת יצירות
בצורה. הביטוי מוזכר במקורות, והומצא ע"י החכם מכל
אדם: "שלחמך על פני המים כי ברוב הימימצאנו" (ע"ע
נמימצא). בלשון הארנבת משמש השורש המחומש שלחמ"כ
בעיקר בבניין פִעֵל (שליחמכתי, שליחמכו, תשלחמכנה).
התחבאות – התחפות:
התחפות היא מילה חזקה יותר להתחבאות. מתחפא הוא אדם
המתחבא תחת חיפוי. מילה זו מוזכרת רבות במקורות:
"המתחפים תחת מעטה כדאי" (שמואל י, באר – שבע) כמו
כן, נאמר: "יש מעט מעטה, אך מספיק לכל המתחפים, אין
צורך להתחף!", "התחפותא דדמוקרטיא" (ירושלמי), וכן
במאמרים ומסות מודרניים, כגון "דמוקרטיה – זה לא רק
חופש דיבור", מאת ש.י. האדום, הלוחם למען המתחפים
מפשע.
ותודה לאסף ארצי.
בסדר - בסוודר/בסיידר:
בחורף יש לומר בסוודר, משום שהמצב בסוודר כשלובשים
סוודר, ובקיץ יש לאמור בסיידר, משום שהמצב בסיידר
כששותים סיידר. כמו כן, י' כפולה זה כמו ו' כפולה,
רק יותר קצר - משום שבקיץ לובשים קצר.
בית סבתא - בצוותא:
כידוע, בבית סבתא כולם יושבים בצוותא ואוכלים
(ואוכלים). לכן יש לקצר ולומר "בצוותא" במקום "בית
סבתא", שכן, כל המוסיף גורע.
ותודה לאור על הרעיון.
פומבית - פומביט:
כללית, ציבורית. למשל: הודעה פומביט.
יש לאמור פומביט ולא פומבית, מכיוון שפום בארמית זה
פה, וביט זה יחידת מידע. על כן פומביט זה גם פה
מפיק מידע. ידוע וגלוי לכולנו, שבתגובות הפומביוט
יש לפצוח פה ולהפיק מידע משמעותי, ביקורתי או תומך
או כל דבר אחר, ואת תגובות ה"אהבתי" יש לשים בהודעה
פרטית.
משעלת:
מילה זו היא הֶלחם של משעול ושיעול. היא לקוחה מתוך
שורה בשירו של שמואל ירושלמי המהולל: "פועלי כל
העולם, קדימה צעד נושאים. על הזכות לפרי לחמם,
חותרים משעלת!". מילה זו מרמזת על רעידת אדמה שבאה
כתוצאה של שיעול על המשעול. פועלי כל העולם, שאין
להם בגד לאכול ולחם ללבוש, הלכו במשעול דרכם אל
המהפכה הקובנית (מהפכת הקובנה כמובן), והשתעלו
מקור. אין מילה מקבילה למילה זו בעברית הרגילה, אך
המילה משעלת שימושית מאד לתיאור רעידות אדמה יוצאות
דופן.
הביקורות מהללות!
להלן ביקורת על הפינה, מפי אתר וואי נט:
"המדור "עווריט שפה שאפה" (לא, זו אינה טעות כתיב)
מספק אתנחתא קומית ומציע שלל מילים חדשות לעברית
המדוברת וגם הסברים מעניינים ומשעשעים לעברית שכבר
שגורה בפינו. (הידעתם שהביטוי "צר-לי" מקורו למעשה
ב"צאר-לי" שבא מרוסיה של ימי הביניים. הצאר גורם
לאנשים רבים צער וצרות, ולפיכך יש לאמור "צאר לי"
ולא "צר לי"). אתר מומלץ לכל הגולשים בכל הגילאים,
המינים, הצבעים וסוגי המחשב (נמרוד ניר-שלום)."
אונליין - עונליין: פירוש המילה הלועזית
"אונליין" היא "על הקו", כלומר, מחובר לאינטרנט,
אבל כשאומרים על אדם שהוא "אונליין" מתכוונים לזה
שהוא נגיש. לפיכך, יש להחליף את הביטוי, שכן לא כל
מי שנמצא "אונליין", נגיש. לעתים הוא עסוק, מעוצבן,
עייף, או פשוט מדליק את האינטרנט, פונה לעיסוקים
אחרים, ומדי פעם נזכר לבקר במחשב (כמוני למשל).
לפיכך, אדם נגיש הוא אדם שנמצא במצב של "עונליין",
כלומר, לא רק על הקו (אונליין), אלא גם עונה.
מלכישוע:
ביטוי שהאומר אותו מתכוון להגיד שהוא לא מבין את
הקשר בין הנושא לנושא מדובר אחר. השתלשלות הדברים
היא כך:
מלכישוע - מלקישוה - מה לי ולקישוא, הא?!
ותודה רבה למרק שיינקמן.
צר לי - צאר לי: ביטוי לצער ולצרה, שמקורו
ברוסיה של ימי הביניים. הצאר גורם לאנשים רבים צער
וצרות, ולפיכך יש לאמור "צאר לי" ולא "צר לי".
ותודה לסו.
קטגוריה - קטגורע: סוג מתוך חלוקה לסוגים.
מי שמכניס אחרים תחת קטגוריה מסוימת, מדביק עליהם
סטיגמה ומטביעם בסטראוטיפ, הוא בעצם קטגור. ולא סתם
קטגור - קטגור רע. תודה ליעקב חיים על הערך.
פיסקשש: פיספס ופיקשש בשליחת פקס. מבוסס על
דברים ממקלדתו של יעקב חיים הנכבד.
צחוק - זחוק: צהלת שמחה, שורת קולות קצרים
ומקוטעים היוצאים מפי אדם בשעת שמחה רבה או בדיחות
הדעת. על מנת לגרום למישהו לצחוק חייבים להיות בעלי
חריפות מוח וחוש הומור חריף ביותר. זחוק, כידוע
לכם, הוא מאכל חריף. לפיכך יש לומר זחוק (בחולם),
ולא צחוק. כמו שנאמר: אז ימלא זחוק פינו ולשוננו
עמבה".
מוזר: מוכר וזר. (בהשראת אחת מיצירותיה של
*מתקרבת*).
מעפאן - מעייף, אבל בכל זאת fun. ותודה לאחת
מהצד על הרעיון.
מה נשמע - מה ניש - מאניש: שאלה הנשאת ע"מ
לוודא את מצבו האישי של הנשאל. אם מפצלים את המילה
"מאניש" לשתי מילים, מתקבלות המילים "מאן" (איש
בלע"ז) ו"איש", המבטאות את היחס האישי לנשאל. מיותר
לציין שכאשר הנשאלת היא אשה יש לאמור [ע"ע]
"וומאנישה".
לא נורא - לונורע: מילות נחמה, הרגעה, ייחוס
חוסר חשיבות מלאכותי ביותר לדבר בעל חשיבות. בפיסוק
קצת שונה של המילה ניתן להגיע להגיע לתוצאות
מרחיקות לכת: לא-(עלי)נו, (זה) רע!
ח"כ - ח"ק: חבר-כנסת. שינוי הר"ת לח"ק מאפשר
להעניק לצמד המילים את משמעותם הרלוונטית: חולדה
קוצנית.
משעשגז: במינון מסוים משעשע, ובמינון מוגזם
מרגיז. מקורות: שעשגז הוא שומר הפילגשים במגילת
אסתר. בהתחלה זה תפקיד כיפי, כאשר יש מעט פילגשים,
אך כשפתאום הן באות בשטף, זה כבר משעשגז. והזכויות
על הערך שמורות לחבר של נעל בית.
מטומטם ומטופש - מטומטש: חסר שכל וטאקט.
אנשים הנמצאים במצב כזה מטושטשים לרוב. ולכן, למען
הטשטוש ולמען קיצור המילה, נהוג לאמור "מטומטש".
"מה פיטום ומה רעמסס": ביטוי של תמיהה, אי
הבנה. האדם שואף להבין כל דבר ולכן אי הבנה מדרדרת
אותו לסבל עמוק. ביטוי זה רומז לפיטום אווזים הקשור
בסבל ולרעמסס המזכיר את סבלות מצרים.
בלי עין הרע - בע"ר: אמירה הנובעת מאמונות
תפלות. השינוי ל"בער" בא לרמוז על הבערות של
המאמינים באמונות תפלות.
בלי עין הרע - בע"ה: מרמז שעזרת ה' מוציאה
את עין הרע.
לומר - לאמור: להגיד, לבטא בעזרת מוצאות
הדיבור. הכל החל מזוהר ארגוב – תימני שהוערץ על
ידי כל המרוקאים – בשירו "הפרח בגני" : "רציתי לך
לומר אהבתי...". מרוקאים שהושפעו מצרפתית
בצורה חזקה, הפכו את זה ל"לאמור" – l'amour, כלומר,
אהבה.
עייפוף: עייף קצת, מעפעף מעייפות וקצת
מעופף. תופעה הנפוצה אצל חתלתולים המפחדים שארנבת
תטרוף אותם.
אכן - אחן: מילת הסכמה, אישור. "שקר אחן
והבל היופי".
כח - קוח: עוצמה, עוז, חוזק. נכתב כך מכיוון
שאדם בעל כח רב, לרוב מפתח קו"ח עשיר ביותר.
"יעללה, בואי לגני!":נובע מן השיר "יעלה,
בואי לגני". מכיוון שהיעלה הנ"ל, כבדת שמיעה היתה
לפי המיתוס הידוע, התעצבן המשורר וזעק לעברה:
"יעללה כבר! בואי לגני!".
תשלובת ישראכרט: ביטוי זה מבטא קמצנות
וטאוות בצע: שילוב ידיים משדר סגירות והמנעות
מנדיבות לב. בזמנים של פיחות כלכלי נוטים לשמור את
ישראכרטם לעצמם. לפיכך, תשלובת ישראכרט היא שילוב
ידיים המצפין בחובו ישראכרט.
ציפור הנפש - תרנגול הנפש: יצור קטן וצייצן
השוכן בדר"כ ברווח הקטן שבין שני חדרי הלב. הוא
נוהג לדפוק חזק בדלת הלב כשהוא רוצה להכנס פנימה.
(זה קורה בדר"כ כשמישהו מבחוץ מתקיף אותו או כשקר
לו בחוץ או כשהוא מתבייש). באופן אבסורדי לחלוטין,
כשנותנים לו סוף סוף להכנס, הוא מרגיש כלוא ודוחף
את הקירות עד אשר הוא פורץ החוצה. לעתים קרובות הוא
עושה דיאטות רצח, ויורד במשקל נוצה אל הבטן (זה
קורה רק כאשר הבטן מתהפכת – אז חוקי המשיכה והכבידה
פועלים בה הפוך) ומשום מה מרוב חוסר המשקל שלו נדמה
לנו שהוא פרפר. ובכן, זוהי טעות איומה. הוא לא
פרפר, ואפילו לא ציפור. הוא תרנגול. למען האמת
הכינוי "ציפור" איננו טעות גמורה: ישנם אנשים שאצלם
הוא אכן ציפור, ולכן הוא עף להם דרך האף. אם כי אצל
רוב האנשים, ובכללם דוברי הארנבית, הוא מהלך על
כרעי תרנגולת ומנופף בכנפיו, מתוך מחשבה שהוא מסוגל
לעוף. יש גם אנשים שאצלם הוא בעצם תרנגול שחוט.
לרוב אלו הם בני אדם מזן "מוישבניק". יש לציין כי
תרנגול הנפש הוא גם הסיבה לכך שרוב היצורים המהלכים
על שתיים הם קוקו-ריקו-אים. (הבודדים שאינם כאלה,
סביר להניח ששייכים לסוג האנשים בעלי ציפור ולא
תרנגול, עפה דרך האף).
אכן נכון - אחנחון: אימות, אישור. נכתב קח
מכיוון שכאשר מאשרים דבר מה בשתי מילות במקום מילה
אחת, מן הסתם זה נובע מתוך חנחון, ואם משמיטים את
ה-א' מהמילה אחנחון, יוצא חנחון, כמובן.
איפה שהוא - איפושו - יפצ'ו: במקום מסויים,
היכן שהוא. מילה זו עברה גלגולים רבים. בתחילה עקב
השמטת האות ה' כתוצאה מהסתר פנים. (ע"ע מישהי. הסתר
פנים היא תופעה נפוצה בתקופתנו). הגלגול השני
התגלגל רק עקב חמידותה של המילה (ושל הבנאדמית,
כמובן).
מישי כועסת - מיסי כועשת: ביטוי של עצבים
האופייני במיוחד לדוברים שפת-ארנבת. מבטא גם בלבול
אותיות האופייני לדיסלקטים. הדיסלקציה היא אחד
הסממנים הבולטים של דוברי שפת-ארנבת. כמו כן ניתן
להבחין בכך שכאשר המילה "כועסת" נאמרת בש' היא
נשמעת עצבנית יותר.
לא -לו/לע: מילת שלילה. ב"לו" משתמשים
כשרוצים להבהיר את חדות השלילה, או בצירופי מילים
כמו: לורוצה, לונחון, וכדו'. ב"לע" משתמשים כשרוצים
לשים קמץ מתחת ל-ל' ולהאריח את הע', דוגמת המילע
"בע", ע"ע. כמו שנעמר, "קול לע אולם קולה גשר צר
מאות"
כן -קן/כיין: חיוב, הנהון, ההפך מ"לא" (ע"ע)
משתמשים ב"קן" כשרוצים לבתא את חדות החיוב.
ב"כיין" משתמשים כשרוצים להתחזות לדוס (תוכנת מחשב
אנטיקה כדברי הרה"ג אל ג'י פאלקון, הלא הוא עופים
פלאפון שליט"א) או לחלופין כשהמילה "כן" מתארכת
ואין מה לשים בין ה-כ' ל-ן'. קמו שנעמר "כיין
לציפור בין העצים ובכיין לה 3 ביצים".
התבלבלתי - התלבלבתי: מילה שמבטאת בלבול,
פספוס, טעיה. היות ואנו בני אדם לבביים ומלבבים,
עלינו לכתוב התלבלבתי, באופן המזכיר את המילה לב,
ומלבב את האדם שלו אנו אומרים מילה זו. מה גם
שכמובן כאשר אנו מתלבלבים, גם אצבעותינו מתלבלבות
על המקלדת, כך שאין ברירה אלא לכתוב התלבלבתי.
אמן סלה - אמן סלע: הבעת תקווה שדבר מסויים
יתאמת תמיד. רוב האנשים שוגים וכותבים אמן סלה, אך
מובן שיש להדגיש את תמידיות ההתקיימות של הדבר ע"י
הזכרת סלע, דבר יציב שמתקיים זמן רב.
בננה - בנני: פרי צהבהב בצורת סהר, נחשב
למעדן אצל קופים ופילים. כדי להעמיד זכרון ראוי
לבנני ובנון הנודעים, יש להזכירם בכל פעם שמזכירים
בננה. לפיכך יש לומר בנני. ואין צורך לציין שהסיבה
העיקרית לכתיבת "בנני", היא שמה של אחותי – נני
(נעמה), למי שלא מכיר. גם פה יש עניין של הסתר
פנים, השמטת האות ה', ע"ע מישהי.
איפה שהוא - איפושו - יפצ'ו: במקום מסויים,
היכן שהוא. מילה זו עברה גלגולים רבים. בתחילה עקב
השמטת האות ה' כתוצאה מהסתר פנים. (ע"ע מישהי. הסתר
פנים היא תופעה נפוצה בתקופתנו). הגלגול השני
התגלגל רק עקב חמידותה של המילה (ושל הבנאדמית,
כמובן).
מישהי - מישי: בת אדם, ישות כלשהי. במילה
מישי חסרה האות ה', השייכת לשם ה', כך שנוצר הסתר
פנים. אנשים המכנים עצמם מישי, מתאימים לפורים
ולמגילת אסתר. *ערך זה נכתב בלשון נקבה, אך מיועד
לשבעת המינים.
צורה - צורע: דמות, תבנית, מראה דבר; אתר
עובש. ה-ע' לקוחה מהמלה "סוערה", שכן צורע לא
מתקיימת ללא סוערה, כך שיש הכרח לאמור צורע ולא
צורה. טעם נוסף להטיה "רע", הוא נגד עין הרע. מה גם
שצָו רע הוא צו 8, ו-8 ביהדות הוא מספר שמייצג את
העל-טבעיות, כלומר, דברים שמעל עולם העשיה, וזה
כמובן עולם היצירה.
חיפושית - פיחושית: זוחל קטן ועגלגל, צבעו
אדום ועל גבו נקודות שחורות וכנפיים בלתי נראות.
רוב האנשים שוגים ומכנים אותה חיפושית, שזה משורש
חפ"ש, ואין כל קשר בין השורש הזה לבין החרק המסכן.
הנכון הוא לקראה פיחושית, מלשון פחש. ואם אתם לא
יודעים מה זה פחש, באמת יש לכם בור בהשכלה... פחש
בארמית זה פחס, מעך. ולדאבוננו יצורים אנושיים
מגושמים רבים פוחשים את הפיחושיות ברשלנות.
בן אלמוות - עלמותי: אדם הנמצא מעל המות, בן
אלמוות, ובנוסף לכך כל העלמות מתות עליו.
אנשים - אנשימים: בני אדם, איש ברבים, קריאה
עזה לציבור המצ'וטטים בעת הכניסה לצ'אט, המלווה
בחמישה סימני קריאה לכל הפחות. הביתוי אנשימים בע
במקור לבטא את עובדט היות האנשים רבים עד מאוד.
(כלומר, אנשימים = אנשים ברבים) אך במשח הזמן נטקבע
הביתוי בשפת הארנבת והשימוש בו נעסה גם כשכמות
האנשים מועטה. וזה המקום להזכיר את סובידובי
יקירתנו, אחת מתפוז למי שלא מכיר, שכאשר היא
בעיצומו של התקף ס' והיא רוצה להבהיר לאנשים שהיא
נקבה, היא אומרת "אנסים, אני בת!!".
כלום - קלום: מאומה, משהו, דבר מה; תשובה
לשאלה מה קורה. קלום נכתב בק', כי הוא קיצור של שתי
המילים קלילות ושעמום. [קל(ילות ושעמ)ום].
ברוך ה' - ברוך אשם: ביטוי המקביל ל"תודה
לא-ל". נועד לשבח את הבורא ולזכרו בכל עת ובכל
דיבור יומיומי. נהוג להשתמש בביטוי זה כתשובה לשאלה
"מה קורה". השינוי לברוך אשם הוא דו משמעי: משמעות
אחת היא משמעות שבה משתמש כבוד השופט מישאל חשין,
לפיה המילה "ברוך" מתייחסת לברוך מרזל. לפי המשמעות
השניה מתייחסת המילה לברוך גולדשטיין, והביטוי בא
כקונטרה לשיר "ברוך הגבר, נכנס למערה, דרך ת'עוזי
וירההה" וגו'.
ברוך ה' - ברוחשם: פירוש השינוי הוא: "ברוח,
שם!". ברוח היא הטיה של השורש ב,ר,ח לבניין קל בזמן
הווה בצורה סבילה, בינוני פעול. (ולבורים שבינינו –
או לאלה שאין להם השנה בגרות בלשון – הכוונה היתה
שאני לא מדברת על רוח אלא על מילה מלשון ברח, על
משקל פגוע, רגוע, צנוע, וכו'). כלומר, הבנאדם ההוא
ברוח. (אם בעבר הוא ברח, אז כעת הוא ברוח, תרתי
משמע). ולאן הוא ברח? לשם! לפיכך נאמר: ברוח, שם!
וזה מתקשר לביטוי ברוך ה' בקשר ישיר בהחלט, מכיוון
שאותו אדם ברוח, מן הסתם היה יונה הנביא, וברח מפני
ה'.
אחי - אחצ'לי: במקור שם הפועל "אח" משמש לביטוי
הקשר המשפחתי בין שני ילודים שנולדו לאותה אם או
לאותו אב, אח במשח הדורות האחרונים נהפך הביתוי
לביתוי של חיבה. קמו שנעמר (ע"ע) "כל ישראל אחים זה
לזה"
אחותי - אחוצ'לי: ע"ע אחי, הפוך ללשון נקבה.
כי נקבות יותר =ות.
ערב טוב - ערב תוף/ערב אור: ערב תוף - ע"ע בוקר
תוף. ערב אור – בא לבטא בלשון סגינהור את החשיכה.
ויש אומרים שזה מבטא את ריבוי האורות בערב: ביום יש
רק מקור אור אחד (שמש), בעוד בלילה רואים אורות בכל
מקום (כוכבים, ירח, מנורות רחוב). אם כי לפי שיטה
זאת יש לאמור ערב-אורות, ואין זה משתלב עם ניחוח
שפת הארנבת, מה גם ש"ערב אורות" מעלה אסוציאציות של
סדר ערב בישיבת מרכז. ולפיכך נהוג לקצר ולומר ערב
אור.
כל הזמן - קולהזמן: בכל עת. נגזר מהביטוי
"קוקה קולה קולהזמן". ניתן לראות בחלוקה אחרת של
המילים את הביטוי "קול הזמן", המבטא את קולו של
הזמן – תקתוקי מחוג השניות בשעון.
הללו - הנ"לו: האלה. נגזר מהמילים הללו,
הנ"ל, והונלולו.
לכם - לחם: בשבילחם, בעבורחם. נובע מכך שאתם
לחמניות מתוקות שלי. ע"ע לחם קימל. שנאמר "בגד
לאכול ולחם ללבוש"
חברה - חורע: קבוצת אנשים בעלת מכנה משותף
כלשהו (או שלא); קבוצת אנשים הקשורים בקשרי ידידות.
חברת אנשים נועדה להקל על האדם, כמו שנאמר "לא תוף,
חיות האדם – לבדו!". כלומר, החברה גורמת לכך שלא
יהיה רע, או במילים אחרות – שחס וחלילה יהיה רע,
ובקיצור – ח"ו רע. כלומר, חורע.
בבאכי"ר - במהרה בימינו אמן כן יהי רצון:
שילוב של הר"ת בב"א והר"ת אכי"ר.
אני - עני: אנוכי, גוף ראשון יחיד. נובע מכך
שה"אני" תמיד "עני", כי אלו שעשירים אינם שמחים
בחלקם, לפיכך הם נחשבים עניים. ואלו ששמחים בחלקם,
בדר"כ חלקם לא עשיר במיוחד. לפיכך הם עניים. שנאמר
"איזהו עני? אני!"
אוהבת אותָך - אוהפתותח:
ביטוי של חיבה עזה בין אחיות (ע"ע אחותי). נובע
מהמילה "תותח". כיוון שלא ניתן לומר לנקבה שהיא
תותח, שכן זהו עלבון בעבורה, אומרים לה תותח באופן
נחבא (כמו שנאמר "נחבא אל הכלים") בתוך ביטוי החיבה
העזה. *אין ביטוי כזה לזכרים, כי מבחינה ביולוגית
גן חוסר היכולת לאהוב הוא גן רצסיבי המצוי
בכרומוזום X, וכידוע לכם גן רציסיבי בכרומוזום X
מתבטא בעיקר אצל גברים,שכן אצלם אין עוד כרומוזום X
שישמש הגן הדומיננטי וימנע מגן חוסר האהבה להיות
הפנוטיפ, ולעומת זאת אצל נשים יש כרומוזום X נוסף,
והסיכוי להגיע לחוסר יכולת לאהוב הוא קטן, כי לרוב
בכרומוזום ה-X השני יש את הגן הדומיננטי וכמעט אין
סיכויים שיקרה שבשני הכרומוזומים יופיע הגן
הרצסיבי. לפיכך ביטויי האהבה אינם קיימים במילון
הזכרי.
בוקר טוב - פוקר תוף:
אמירה צינית שנאמרת בדר"כ בשעות הבוקר (12:00,
13:00) ובאה לאכזב אנשים ולהזכיר להם שהבוקר אינו
טוב. בביטוי "פוקר תוף" רואים את הפיכת האותיות
הקוֹליות (ג,ד,ע,ז,ר,ל,נ,ו,ב,י,ם) לבלתי קוֹליות
(כל השאר). למשל, האות ב' נהפכת ל-פ'. תופעה לשונית
זאת נובעת מהעייפות שמצויה בלשון האדם הדובר ארנבית
בשעות הבוקר. כמו כן המילה פוקר מזכירה במידת מה
משחקי הימורים, ובכך מבטא הביתוי את הציניות
שבאמירה זו.
כוונה - קבנע:
תכנון, שאיפה מעשית לעשות משהו. כוונה היא דינמית
למדי: כשמתכוונים לעשות משהו, נעים (מלשון תנועה)
ע"מ לעשותו – ועל כן המילה "קבנע" נגמרת ב-"נע". אם
כי לא תמיד נעים (גם מלשון תנועה וגם מלשון נועם)
לעשותו, ולעתים אף מתרצים את חוסר עשייתו בקבנע
הטובה שהיתה, ולכן המילה מתחילה ב"קב" ונגמרת ב"נע"
– האדם המתכוון נע על קביים, רבים של קב.
|
פייסבוק צורה
טוויטר צורה
