ההמלצה:
ברגע אנושי.
אהבתי את הפשטות
את הדיוק בכתיבה
את החזרות שיש להן עוצמה של תחושה
ואת הרמז שהושאר לקורא
במילים "אולי מעט אחרי..."
ואת הפער בכתיבה
לחוש ולחשוב
מציעה לשנות ל-שתי חברות, בכותרת.
תודה, אמילי
ההמלצה:
והכתיבה המצויינת מעוררת הערכה.
האמת שהפעם התלבטתי בין מספר יצירות
טובות מאוד של מספר יוצרים שונים
אך אחר היוצר הזה אני עוקבת כבר מזה תקופה ועוד לא הזדמן לי להמליץ, אז הפעם!
שבת שלום
אמילי
ההמלצה:
הניתוח שלי הפעם יתמקד בשיר מעניין זה
את- השיר נפתח בך ומסתיים ב- אני. ממך אלי הדרך היא ארוכה ועוברת בים של אי ודאות בו ישנן מראות
ומראה יכולה לשקר- פעם הדמות שלה ופעם הדמות שלך. יש כאן מערבולת זהות ואי אפשר לדעת מי הוא האמיתי ומי הוא השקרי וזה אינסופי, פשוט אינסופי. ובסוף כל ים האי ודאות יש אי אחד של משען ויציבות. -הדובר.
והאי הוא שקט בים של מהומה והוא מרתק כי אינו משעמם לרגע. כי זהו הדובר.
ההמלצה:
שאני קורא שיר טוב לאחרונה- כל השירים מצטיירים כאחד שמנסה לערוג לשני. אבל כאן-
אפילו שהרגש מתרחב על גבי יריעות מיותרות ודי היה בכמה מילי-ם פחות...
זה קרה.
ההמלצה:
והיא דווקא בקטגוריה הדלה לכאורה, של "במשפט אחד".
אז הנה, לכבוד פסח, וגם כי יש לי פטיש עם צפרדעים (...) וגם כי זה משפט מקסים ומדוייק להפליא.
תרוויחו.
ההמלצה:
זו לא סתם היצירה הזו שכלכך ריגשה אותי על אף שאין לי פה עם מה להזדהות ואולי בגלל זה- הדלקת נורות חשוכות- האירו משהו בתוכי- כמו סיפור ישן חדש על דברים שבפנים.
את הסיבות הנוספות, קראו בדף היצירה (לאחר קריאת היצירה עצמה).
ההמלצה:
זו השאגה עצמה שמתפרצת. ולא שאני צריך להמליץ על מי שאמר והיה האתר הזה, אלא שזו אחת היצירות הטובות שלו, והיא לקחה אותי, שוב, אל עולם פנימי שרק מי שמבין שתיקות, יוכל להבין גם את השאגה שבו.
רק שלוש מילים.
ההמלצה:
קשה לכתוב על אבל ועל אבדן בעדינות הנדרשת, שלא נדחפת לדמעות ולכאבים מדממים. כי כל מי שמכיר שכול (ולצערנו, רובנו מכירים) יודע שהאבל לא מסתיים כשמתייבשות הדמעות, אלא הוא חווייה מתמשכת, חווייה של חיים עם חוסר. השיר הזה, של אהוד בן פורת, מרטיט אותי כל פעם מחדש, כי אני מרגיש שהוא מציב לצידי, ברגישות העדינה שרק קומץ מילים מדויקות להפליא מסוגל לרקום, את התהום הפעורה שמשאיר האבדן, והיא עומדת לידי, מביטה בחומרה, שותקת וממאנת להנחם על בניה.
ההמלצה:
התלבטתי קשות על איזו מהיצירות של אחת אלמונית להמליץ, כי כולן כל כך יפות. אז ראו את ההמלצה הזו כהפניה לכל חמשת השירים שהיוצרת הזו- מהראשונות לפרסם באתר- פרסמה כאן.
אחד הדברים היפים יפים אצלה הוא היכולת ללכוד את השירה שברגעי החיים הקטנים, המשניים כביכול, אבל הממשיים כל כך. כמו שיירת הגמדים המאוכזבים שבשיר הזה. כמו שיחת הפלאפון מהאוטובוס בקו 400. כמונו.
ההמלצה:
בגלל שזה כל כך חשוף.
בגלל הכנות הזו שאין לה מתחרים.
בגלל הציניות השורה אצל כל משפט ובמקום להרחיק, מקרבת.
בגלל שסיפור שבו במשפט אחד ניתן למתוח מנעד תרבותי מג'רי הליוול, דרך הזמרת אניה ועד הקלטות של הרב אבינר (ובאותו משפט), הוא לא פחות ממעורר עניין.
למי שהצליח להימנע - לכו, ותהרהרו בחזרה
ההמלצה:
הספור הזה, הוא בדיוק כמו כפית דבש מתוקה לגרון, או רוגלך חם שיצא מהתנור, או כוס שוקו עם קצפת. או כל דבר אחר שיעשה לכם את החורף, למשהו מתוק שכזה.
מוכר, מוכר, אבל תהנו שוב- - מכל רגע.
ההמלצה:
ודווקא את היצירה המעט נונסנסית הזאת בחרתי.
אבל הכל אצלו מומלץ בעיני.
ולמה זה?
כי זה לא נונסנס רגיל.
זה נונסנס סטייל סיפורי עליסה בארץ הפלאות.
זה משהו מתוק וילדי ומזכיר נשכחות...
אני אוהבת. ממש.
והרגישות...
נפלא.
ההמלצה:
חתלתולנו (או חתלתולו של שרדינגר, ליתר דיוק) נמנה על המוכרים והנערצים באתר, אך הוא עודנו שומר על אנונימיותו כי רבתה.
כל זה לא משנה ולו קצת מהעובדה שיצירותיו מוצלחות באופן מעורר השתאות ממש אחת לאחת, וחלקן המופלא ביותר הוא אותן יצירות המשלבות חוקי פיזיקה לא ברורים בעליל עם עלילות פשוטות במורכבותן ומורכבות בפשטותן בו זמנית (תמיד רציתי להגיד משפט שישמע ככה).
"הרצאה קצרה בדבר טיבם של המספרים" היא דוגמא אחת מרנינת לבבות.
ההמלצה:
באחת מיצירותיו המופלאות, משתף אותנו חתלתול בליל מילואים שגרתי למדי. בכתיבה מדוייקת ורגישה, מצייר חתלתול באמינות רבה את פרטי הפרטים של הנפש, המקום והזמן ומתרגם את חוקי הטבע הקבועים והקפדניים למונחי הפְּנים, פועמים ורכים.
ההמלצה:
טוב, זה אחד הסיפורים הראשונים שפורסמו באתר..ותמיד כיף לחזור אליו. סוכריה.
(אגב, הוא דורש קצת עריכה- השורות קופצות לפעמים, והסוגריים מתהפכים..אבל תתגברו על זה.)
פייסבוק צורה
טוויטר צורה