ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לכל מי שעדיין לא יודע, אולי הוא נראה לכם סתם מין בחור פשוט שכזה, אבל לא- הוא הוציא בפסיכומטרי 680. באמת, תשאלו אותו!! [ליצירה]
- [ליצירה] *****! ! [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, לא יודעת... מה אתה חושב? [ליצירה]
- [ליצירה] רוצה מחמאה? מזכיר את אלתרמן. [ליצירה]
- [ליצירה] לצחי נוי- לא יודעת עד כמה זה לא מודע. יכול להיות שזה לא מודע. אבל אני בהחלט מסכימה איתך. מכל האווירה של השיר ה'צעקני', קריאת האינדיבידואליסט - קריאה, מניפסט צעקני, אני לא אלך בשביל - רק בגלל שמישהו צעד שם קודם. אהיה אינדיבידואליסט - אשליט זאת על עצמי. לא אעשה משהו שמישהו עשה מקודם. חייב לחדש. אבל לא תמיד זה טוב לחדש. לפעמים עדיף ללכת בדרך בה כולם הולכים. לא חייבים לדרוך על העקבות של הקודמים. אפשר לחדש גם בשבילים הקיימים. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אהבתם? תקראו זלדה! "בלילה ההוא" והיא פשוט מוכשרת יותר ממני, משום מה. אולי בגלל שהיא זלדה ואני עדי, הה? [ליצירה]
- [ליצירה] הכוס הזאת, היא חייבת להיות כוס של יין. נכון? והצחוק, עד כמה הוא אמיתי? הכוס לא יכולה להיות כוס חד פעמית, אומנם, אבל היא שבירה. אוי. (שלוש וחצי לפנות בוקר. מה אני עושה כאן ערה. לילה טוב.) [ליצירה]
- [ליצירה] אה. תנקד שם, זה יסביר יותר. עכשיו מוּבן. [ליצירה]
- [ליצירה] כתבתי דברים טיפשיים. ואז זרקתי אותם. אחר כך רציתי לקרוא, רק בשביל לזכור מה הייתי... אבל לא יכולתי. כי זרקתי. תאר לך מה היה קורה אם החבר של קפקא אכן היה שורף את כל כתביו? האמת, התוצאה הייתה מעולה מבחינתי, כי עוד לא סיימתי לקרוא את "המשפט" ויש לי בגרות על זה השנה, אבל יש אנשים שטוענים שזה היה יכול להיות חבל מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, להזדהות, ממש. כאילו- היי, עכשיו אמרתי את זה- אם אני אמות יהיה ככה וככה. איך שיזכרו אותך לנצח. אה, יהודית- אנחנו מסתכלים. יש לך בעיות עם זה? :) [ליצירה]
תגובות