ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני מתחילה לחבב את היצירות האקראיות, שם, שמאל למטה. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, שתהיה לי בריא, נו, תעשה טובה, אז עכשיו אתה לא הולך למדורות ולא מתכופף לחפש סוכריות? אהבה, מה משנה האהבה אם אתה חייב לזכור מאין באת, ולא רק זה- להיות מסוגל לחזור לשם (ככה נראה לי). ואולי קצת קשה לראות את האור המנצנץ כחול, אדום, צהוב, ירוק, כשהוא רחוק כל כך. והגב כואב, ואתה רק הולך אל ילדים קטנים שפעם היו אתה. מעניק להם קצת ממך, ירוק, צהוב, כחול, אדום, איך לא שמתי לב וכבר שכחתי...? [ליצירה]
- [ליצירה] .......... שלא נדע. אבל התמונה יפה :) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת מעלה תחושה של מוות.... ובעצם, זה אכן המוות של החלום. משום מה זה מקשר את זה גם למוות של הילד. אבל לא- הילד לא מת. ובקישור לאחור- גם החלום לא מת. וזאת הפואנטה. כן. הבנתי. אין מוות. רק לכאורה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, רן, הגם אתה בלא מובנים? נשמע שיר על חוסר חרטה ועמידה נגד א-לוקים..? אבל לא ברור. (מדפיסה, נראה, אולי ייצא להסתכל בחג.) (אני מניחה ש"כירסם" ו"פיסגת" זה תקין בכתיב מלא, אבל מוזר. לי. לא יודעת.) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת, אולי תקטין את הכתב? כואב בעיניים. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה שרוט. התזמון, התזמון. [ליצירה]
- [ליצירה] . (צריכה עוד לחשוב על זה. יפה. שבת שלום.) [ליצירה]
- [ליצירה] היי, כפכפים זה בכ', שרוכים זה בש'. [ליצירה]
- [ליצירה] סיפורים רציניים, סיפורים לא רציניים, את פשוט מוכשרת.... טוב, טוב. [ליצירה]
תגובות