אני רואה ששנינו משתנים,
נושבים לכאן
ולשם.
בלי כיוון ברור
אך
יש דרך,
קיימת מטרה.
ובמסע
עד אליה,
כשעומדים לרגלי הריה
היא מתגלה במלוא יופיה
והדרה
אנחנו רק צריכים להיות
שם
בשביל לראות
בשביל לחוש
בשביל לכתוב...
[ליצירה]
לא חששתי מתגובתו של יוצר
לא חששתי מלאמר דברי, או לבקר
אך מקום לא מצאתי
לומר את דברי
שכן התנהל ביניכם
דיון קצת לירי
ונעם הוא לי
והוא אשר רציתי לומר
ועכשיו, לצערי
דיון זה נגמר
[ליצירה]
אהבתי את מסגרת הבתים ואת התקופה השונה שהוכנסה בכל אחד מהם, בלי לפגום באחידות.
כבני מרון נעמוד
חוששים ויראים
מאימת דינך
ומעשינו
מתנקים מחטאים,
נחרדים מכל
שופר
שיזעק בקול,
את שברינו,
תרועתינו
לאדון הכל.
[ליצירה]
האמת שאני לא שותפה לביקורת, לא במקרה של שי ובטח שלא בהקשר של היצירה הזו....
ואם אני תמימה, אז אני שמחה, ובקריאה שניה לאור ההערה- נהניתי פחות.
אז- מעדיפה להשאר בתמימותי ולהנות מרוב יצירותיו של שי וכמובן לתת ביקורת כשרואים לנכון....
שי- מקווה שההבנה שלי ליצירותיך, היא הנכונה, אם לא- אני מיצירה על כך, על אף, שבעיני, הכשרון בלכתוב, הוא לאפשר לכל אחד למצוא עצמו ביצירות שלך, לתת למילים שיצאו לך מהלב פרשנות משלו ולהנות מזה....
ואידך זיל גמור :)
תגובות