שימי ראשך על כתפי,
אלטף
שערך עד ילבין.
הניחי ידך הענוגה בכפי,
לא ארפה
גם אם תתחספס ותזקין.
אספור כל שחר שיפציע
ביננו
אנצרו בליבי עת יחשיך.
ואדע כי האושר הצף
בליבנו
לא זמני הוא ועוד יאריך.
[ליצירה]
מסכימה, אבל- אולי אלו שני צדיים של אותה מטבע, או שאלת הביצה והתרנגולת, היינו, מה נובע ממה, ובעצם, אולי לא... עזבי.
נראה לי שלפעמים רוצים להיות לבד, אבל לא להתבודד-להיות בודד, אני מוצאת הבדל עצום בין לבד לבדידות...
[ליצירה]
הרעיון יפה וככל שהתקדמתי בקריאת היצירה, היא תפס אותי יותר. השורות הראשונות לא היו מספיק טובות בעיני, חזרה על מילים, קצת בלבול וניסוחים לא מספקים ועם השורות, כאמור, זה משתפר עד מאוד.
תגובות