ניסיתי לתאר
אהבה
ויצא לי תיאור
דמותך.
לובן
צווארך בוסר
שפתייך רוך
שערך סומק
לחייך הבל
פיך לחישת
קולך ריח
פעימות ליבך.
הניצוץ שבעינייך
צלצול צחוקך
עדינותן של ידייך
ויופי חיוכך,
אלת האהבה...
הרגשתי שחיתוך השורות ו"הדבקת" מילה לזו שאחריה- במקום לזו שלפניה- כפי שהיה ראוי, נותנת עוד איזה ערך מוסף, או- עניין לשיר...
משחקי מילים וביטויים, נטישת המסגרת הנוקשה של הכתיבה...
אבל- קטונתי!!!
[ליצירה]
הרגשתי שחיתוך השורות ו"הדבקת" מילה לזו שאחריה- במקום לזו שלפניה- כפי שהיה ראוי, נותנת עוד איזה ערך מוסף, או- עניין לשיר...
משחקי מילים וביטויים, נטישת המסגרת הנוקשה של הכתיבה...
אבל- קטונתי!!!
[ליצירה]
בתשובה לשאלה, מעבר השורות בא לבטא משו, ליצור תחושה מסויימת שניסיתי להעביר,
אולי זו הנשימה שנקטעת ואיתה גם השורה, אולי זה חוסר המקום להכיל יותר ממילה בשורה- יותר רגש יותר....
ואולי....
כל אחד וסיבותיו הוא....
תודה על התגובות!
שבת שלום!
[ליצירה]
כירושלמית גאה, רק אוסיף ואומר, שמה שעוד מייחד את עיר הבירה, עיר הקודש, מעבר לאור והנופים הקסומים, הרגשת הקדושה והרחובות המיוחדים, זה האוויר,- הוא פשוט אחר! כן, כן, באמת!!! זה לא יאמן ההבדלים.
אוויר הרי ירושלים צלול יותר מיין...
[ליצירה]
איפה היית עד עכשיו, או שזו רק אני שלא שמה לב...
זו היצירה השניה שלך שאני קוראת, כ"כ יפה ואמיתי, כבר כתבתי בשניה- שאתה גורם לקורא לראות את הסיטואציה, לחוש, להיות שם, להיות אתה והמסביב...
כדאי לעשות הגהה, יש כמה אותיות מיותרות...
נפלא!
[ליצירה]
זה מקסים בעיני. פשוט מקסים. הייתי משנה את השורה "שאינן עדיין במילון" ל- שלא נהגו על שפתיים" ואת השורה האחרונה כך: "למי אשר כמוני- אבדו מילותיו".
[ליצירה]
משפט נכון, אבל חסר פואנטה ועומק המתבקש במשט אחד המתיימר להיות יצירה בפני עצמו.
לגופו של עניין, יש דברים כואבים מחרטה ואולי נובעים ממנה- פיספוס למשל, אבל למה לדכא?
שתמיד תהיי בשמחה :)
תגובות