זה לא מהונדס. ['ערוך' בלעז...]
כמו שיצא מהמצלמה. אם זה היה מהונדס השמיים היו קצת יותר כחולים.
ולעומת זאת, סתם לידיעה, הרקע של 'איכס-פייי' -כן- מהונדס.
^..^
מיאו.
תודה
רק צריך לזכור שבארץ אין כל כך 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ' - אלא 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ+כביש+מכוניות חונות+אספלט+גדר'... אפשר לראות למטה במרכז את הפינה של החומה...
'מעל לקיר בטון...'
[ליצירה]
לא.
זה לא מהונדס. ['ערוך' בלעז...]
כמו שיצא מהמצלמה. אם זה היה מהונדס השמיים היו קצת יותר כחולים.
ולעומת זאת, סתם לידיעה, הרקע של 'איכס-פייי' -כן- מהונדס.
^..^
מיאו.
[ליצירה]
//
תודה
רק צריך לזכור שבארץ אין כל כך 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ' - אלא 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ+כביש+מכוניות חונות+אספלט+גדר'... אפשר לראות למטה במרכז את הפינה של החומה...
'מעל לקיר בטון...'
[ליצירה]
הייי
נדלקת על ה [7] הא? ...
תחושת בדרך-לעונג-שבת-טוב-להודות-לשם?
פייט איט! ריד ברסלב'ז סטאף וויבאוט אול דה קאבויילה!!....
סתם סתם.
צודק בהחלט.
שמחה באה מזכרון, דבר שמעל הזמן. לפעמים חווים אותה מחדש, ולפעמים נזכרים בה רק בהקשר לעבר... ['שני סוגי זכרון', הרב סולוביצ'יק...]
[ליצירה]
המממ....
מעניין - השאלה הגדולה היא - איך אפשר להרגיש את זה - גם במרכזו של בית המדרש...:)
[האמת - כשחושבים על זה - השולחנות שלנו בביה"מד באמת ירוקים... ^_^]
[ליצירה]
היי וווא
עדיף מאוחר מלעולם לא.
אחלה סיפור, אחלה מסר! [אני ממליץ! ג. פאלקון.]
מה שכן, אולי היה כדאי להקצין, אולי להדגיש, את משפט הקונטרא, מה שקרוי בסיפורות שכאלו 'נקודת המפנה' [יעני השורה שאחרי 'אז הוא מת'...] כי ההמשך נראה עדיין כמו 'סתם' המשך של המחשבה הקודמת ולא באמת איזה שהוא שינוי בחיים... אולי גם את החלק שהוא חוזר היה עדיף להעצים [בפתח לא בצירה... עצים יש מספיק בסיפור..:)] שיהיה סוף אנרגטי.
נקודת התמודדות עם שכול אישי טובה, מעבירה גם את הביקורת על היחס הלפעמים מעיק מבחוץ, וכן את הכעס העצמי מבפנים. [רק איפה הציטוטים של הרבזצ"ל? איפה??? {סתם סתם...} :--]]]
[ליצירה]
ההה
אהבתי שם, למרות שזה היה צריך להיות פה קודם כמובן... [טענות אתם יודעים למי להביא...] :)
פשוט מעולה. חורפי מתמיד.
רק מה, אני אישית ש-ו-נ-א גשם!!! נסו אתם באיזה יום שני אחד 'להתקע' בתחנת אוטובוס ב12 בלילה במשך שעה וחצי כשסופת הוריקן וטייפון מתחוללות מחוץ לתחנת האוטובוס, גשם זלעפות מהסוג מהמזלעפים ביותר שיכולים להיות.. קור איימים ומטריה אחת שבורה.... נראה אותכם עומדים שם כשאף נפש חייב לא נראת גם בכביש כה ראשי כמו הכביש מקסטינה לאשקלון... נראה....
מה כן, זה פותח את הראש... לא להאמין מה שעה וחצי של סף מוות יכולה לעשות בקשר הזה עם אלוקים... [מה שבטוח כיוונתי את כל הכוונות שאפשר ב'מאין יבוא עזרי!!! פליייייייזזזזז!!!!']
אה כן, ודבר אחד נוסף..
באמת סו, עם כל הכבוד...
מ-כ-נ-ס-י-י-ם א-ד-ו-מ-י-ם?!?!?!?!
לא הגזמנו?
אפילו -אני- לא הייתי מעיז לצאת ככה לרחוב... אפילו פיג'מה לא הייתי מעלה על דעתי בצבע הנוראי הזה...
רק חסר לי שהיתה לו חולצה צהובה... אז בכלל הוא היה נראה כמו איזה קרטיב...:)
[ליצירה]
או!
אדרבא, או שמא, 'היא הנותרת!'
בשביל זה יש את ה'פאנצ' ליין' [שורה אחת לפני אחרונה.]
הרעיון הוא נכון מאוד, באמת אין מה לעשות מעשים אינטואיטיבים ברוב המקרים ללא שום מחשבה בעניין [טוב יש בזה גם חילוקים נשאיר רגע את המחקר הבריסקאי בצד...]
וכשמדובר בחתונה, על 1 כמה וכמה.
מסכים אתך ביותר. [טוב זה מורכב כמובן ואכמ"ל ותכלס' הדברים האלה די ברורים בכל אופן...]
---------אבל------------ברם, אולם.
הפאנצ' ליין מגלה את ההפ תעה בכל הסיפור הזה....
פה לא מדובר על תחושות שבין אדם לאדם אחר, עלם לעלמה וכו'.... כי אם אדם להרגשה.
בעניין הזה, פעמים צריך לדבוק ממש בהברקה של שניה ההיא, וממנה להתפס לעליה ולרכוש את אותה המידה. [מזכיר קצת את אורות התשובה פרק ב' ועוד כמה וכמה פסקאות שם שאני לא זוכר בדיוק איפה...]
-לזה התכוונתי.
שמחה. לא שם של בחורה, שם של הרגשה...
בא נשים את הרגשות במרכז:))
[או בהר..]
מקווה שהבהיר את הדברים.
[אני שונא להסביר יצירות.. זה כמו להסביר בדיחות...:))]
[ליצירה]
?!?!?!
<פוער פה בתדהמה>
<מרים גבה ימין גבוה>
<מרים עוד יותר>
<משפשף את העניים>
<מצמצמץ>
<לוחץ על 'רענן' ליתר בטחון>
<מתקשר לאנשי קשר כדי לאמת>
<מקבל חיובי>
<פולט צעקת 'מההה' בהפתעה גמורה.>
מההההההההההההההההה?!?!?!?!??!?!?!
ב---א---מ---ת?!?!?! ב-ר-צ-י-נ-י?!?!?!
למה דווקא אני לשמוע אחרון על דברים כאלו הא?!
טוב, אז כ-עונש- במקום לייחל -לך- אני איחל -לעצמי-!
יהי"ר, פאלקון יקר, שכש-אתה- תתארס {למרות שכש-זה יגיע- לא בטוח שתזכור איך כותבים בכלל...} - גם לך תהיה יצירה כל כך נהדרת כמו זו!
כי זו יצירה נפלאה, ממש. בגלל המשמעות.
ושירים כאלה אני אוהב.
זהו.
[ליצירה]
ייי אא לל הה
איך לא הגבתי לזה??? איך לא ידעתי על זה עד עכשיו בכלל????
הרצתי את זה עכשיו לחבר בטלפון כסטאנד-אף והוא ממש הפיל את הטלפון מרוב צחוק!
ענננננננננננננננק!
אני באמת לא מבין אותך, שאלה אישית:
מה את אוכלת לארוחת בוקר?
כאילו, זתומרת.. גם אני אוכל ברנפלקס עם חלק 1 אחוז מועשר כל בוקר [טוב חוץ מזה שאני בישיבה שאז אני לא אוכל בכלל...] וגם אני שותה שוקולית [או קפה תלוי מתי] ואולי איזה חתיכת עוגת שוקולד וכו'....
אבל איך זה ש-לי- אין את הסרקזם הבריא הזה שפשוט נשפך לך מהאוזנים ומוקרן ומשוגר מכל שערה בראש שלך??? מאיפה????
גם אני רוצה כזהההההה גמני!!!\
:))
מעולה!
תגובות