טוב. את האמת? בהתחלה, התחלתי לצחקק, שכן ראיתי פה ממבט ראשון משהו שקשור לבלונדינית שכביכול מוחה, ולאט לאט התמונה התבהרה לי יותר, והתבררה לי כתמונה קשה. לא בלונדינית, כי אם בובה פשוטה ושמחה של ילדה, שאפשר אולי להרהר אם יש קשר עצוב לתמונה שמאחוריה.
מיוחד. אהבתי.
[ליצירה]
טוב. את האמת? בהתחלה, התחלתי לצחקק, שכן ראיתי פה ממבט ראשון משהו שקשור לבלונדינית שכביכול מוחה, ולאט לאט התמונה התבהרה לי יותר, והתבררה לי כתמונה קשה. לא בלונדינית, כי אם בובה פשוטה ושמחה של ילדה, שאפשר אולי להרהר אם יש קשר עצוב לתמונה שמאחוריה.
מיוחד. אהבתי.
[ליצירה]
צילמתי אותה בת"א, אהובתי. מעניין שהמכונית הפריעה לכם, כי חיכיתי לפחות רבע שעה עד שעברה מכונית לבנה דווקא (צבע כהה היה הורס את הניגודיות שרציתי) ובדיוק בזוית כדי שתהיה בצד הימני של התמונה, לקומפוזיציה נעימה יותר.
בפעם הבאה לא אשקיע כ"כ :-)
[ליצירה]
מצטערת, כאן זה לא פורום מפוני גוש קטיף (למרות שקל להתבלבל לפעמים) ועם כל אהדתי לרגשות הקשים, זהו אתר אומנות. ומבחינה זו, אין בצילום הזה ולא כלום.
[ליצירה]
לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
[ליצירה]
מעניין ומרגיש מוכר.. מסכימה עם נביש-אולי כדאי לוותר על כמה שורות שהופכות את המסר ללעוס. ומאוד אוהבת את סגנון הכתיבה שלך!
[ליצירה]
[ליצירה]
לא יודעת מה איתך, אני מיציתי את החוויה בכיתה י"א בערך :-) (ומופתעת לגלות שנשארו עוד כיפות סרוגות בעיר הזו)
[ליצירה]
[ליצירה]
סתיו, אני דוגלת בגישה השמרנית ולא עורכת תמונות. זה אומר שהס מלהזכיר לידי פוטושופ, וגם לעולם לא אחתוך תמונה. זה מלאכותי בעיני וגורע מהאומנות..
אשר למיקום השחפים- הוא מכוון. אם את מכירה את חוק השלישים, ניסיתי לשחק איתו קצת ולמקם בין לבין (משהו כמו 1/3 וחצי) כדי שלא יהיה ממש במרכז, אבל גם לא ממש בימין. המיקום הקלאסי,לימין,התחיל לשעמם אותי קצת.
אולי את צודקת בקשר לים-שיש יותר מדי ממנו בתמונה, אבל השאלה היא אם מצלמים מעט גבוה יותר, האם מקבלים את תחושת הסערה?
ואגב, עומר- התמונה אכן אפורה, פשוט כי לא הייתה טיפת שמש בחוץ :-) אם למישהו יש רעיון איך להבהיר תמונות חורף שצולמו בלי אור, אשמח ללמוד.
ו, כמקובל לומר כאן באתר, תודה על התגובות!
[ליצירה]
יוחאי- בדיוק זו הייתה כוונתי (רעש מול שקט), שמחה שמישהו שם לב :-)
ומארי- אז את יכולה להבין לתיסכולו של כל צלם- עד כמה התמונה לא מעבירה את כל החוויה כפי שהיא במציאות. אתמול הים היה מדהים באמת
[ליצירה]
הביקורת נוקבת מדי לטעמי..
כדתיה ייצוגית מעולם לא דחיתי על הסף שואלי שאלות-פילוסופית-סתם-לעצבן, מעולם לא אמרתי למישהו שלא מן הציבור שלי כי "לא תוכל להבין", (אמת- אם לא נותנים ממנה במינון הנכון,יכולה להיות קטלנית ולהשיג תוצאה הפוכה), ומעולם לא מדדתי בגד מוזר עם חוטים מוזרים (טוב, זה כבר ויכוח אחר לגמרי...).
הציבור שלנו פיתח אהבה גובלת באובססיביות להלקאה עצמית. אולי הגיע הזמן לחשוב ולשקול האם זה באמת חיובי ומפתח,או להיפך.
תגובות