טוב. את האמת? בהתחלה, התחלתי לצחקק, שכן ראיתי פה ממבט ראשון משהו שקשור לבלונדינית שכביכול מוחה, ולאט לאט התמונה התבהרה לי יותר, והתבררה לי כתמונה קשה. לא בלונדינית, כי אם בובה פשוטה ושמחה של ילדה, שאפשר אולי להרהר אם יש קשר עצוב לתמונה שמאחוריה.
מיוחד. אהבתי.
[ליצירה]
טוב. את האמת? בהתחלה, התחלתי לצחקק, שכן ראיתי פה ממבט ראשון משהו שקשור לבלונדינית שכביכול מוחה, ולאט לאט התמונה התבהרה לי יותר, והתבררה לי כתמונה קשה. לא בלונדינית, כי אם בובה פשוטה ושמחה של ילדה, שאפשר אולי להרהר אם יש קשר עצוב לתמונה שמאחוריה.
מיוחד. אהבתי.
[ליצירה]
קודם כל, אני מאוד בעד הרעיון של בימוי תמונות- זה מוכיח שאת באה להביע אמירה ולא סתם מצלמת (וזה ההבדל,לדעתי,בין אומנות לתיעוד).
צבע צהוב הוא בד"כ בעייתי בשילוב עם פלאש, הופך למטושטש ובוהק, אבל במקרה שלך זה בדיוק האפקט הרצוי-דמוי אש,סממן מלחמה. בהחלט מכניס אותנו לאווירה הנכונה.
אני לא חושבת שהפוקוס הוא הבעיה,אם רצית חדות,אלא העובדה שצילמת דרך כלי זכוכית. גם אם היית סוגרת צמצם עד למינימום האפשרי, זה לעולם לא היה יוצא חד כלעוד יש חוצץ. אבל גם הטישטוש כאן רק מוסיף לתחושה.
2 דברים שהייתי משנה: 1.את הזווית בה מונח החייל השוכב, כדי להרוויח את קווי המיתאר שלו-כרגע הוא לא נראה חייל. 2.אור רך מאחורה, ואז ראש החייל העומד היה ברור יותר.
בסה"כ, רעיון מצוין וגם הביצוע לגמרי לא רע,במיוחד לחובבנית אם כך את מתעקשת לקרוא לעצמך.
[ליצירה]
זה לא נאמר מתוך עצבים,חלילה! אלא מתהייה אמיתית- הרי המיקום בו צולמה התמונה לא מתבטא בה, אין אפילו רמז לנוף, אז לא ברור לי למה זה פרט חשוב.. אלא אם כן זו סקרנות,ואז זו סיבה מספיק טובה :-)
תגובות