או! הנה זה סופסוף! <נושמת לרווחה>
הציור הזה מיוחד מאוד בעיניי, במיוחד הפרחים בשיער, והעיניים, והרקע, והפה..
הכל בעצם.
זה יפה מאוד, ואין לי מילים מלומדות או מחוכמות כדי לומר את זה.
יש פשוט את הציורים האלה שאת יכולה להסתכל עליהם שעות ולא לשבוע- זה זה.
יופי יופי יופי!
[ליצירה]
או! הנה זה סופסוף! <נושמת לרווחה>
הציור הזה מיוחד מאוד בעיניי, במיוחד הפרחים בשיער, והעיניים, והרקע, והפה..
הכל בעצם.
זה יפה מאוד, ואין לי מילים מלומדות או מחוכמות כדי לומר את זה.
יש פשוט את הציורים האלה שאת יכולה להסתכל עליהם שעות ולא לשבוע- זה זה.
יופי יופי יופי!
[ליצירה]
.
רעות- אני לא זוכרת אם בתור ילדה דילגתי על התאורים בספרים אבל המחשבות האלו הן מחשבות שבאמת חשבתי כשהייתי קטנה.
אני זוכרת את עצמי עומדת ומפריחה בועות ולוחשת להן מילות פרידה ומנסה לדמיין את הארץ אליה הן עפות, וגם בים- מאז שאני קטנה, כשמגיע גל מלא בקצף, אני מתכופפת ומדמיינת שכל הקצף שמקיף אותי זו שמלת מלמלה מפוארת.
כך שזה כן יכול להיות במציאות.
(כמובן שלא האמנתי בדברים האלה *באמת*)
[ליצירה]
.
דנה- הדברים האלה לא מיותרים בשלב ה'נַעַרי' של החיים אך מגיע זמן בו הנפש כבר בשלה לשלב הבוגר יותר והרגש רוצה להרעיף עצמו על המקום שנכון לו עכשיו.
בשלב הביניים הזה בו הרצון הבוגר עטוף בחיצוניות הבוסרית עדיין- הרגש מתבזבז (בין היתר) כי הוא כבר לא מסתפק בדברים בהם מימש עצמו בעשרים השנים האחרונות אך זה הדבר היחיד שהוא מכיר.
כמובן עד שההוא יבוא ויאמר
וערוגית- אני לא חושבת שזה גורם לאדם להיות פחות שלם, רק קצת מבולבל.
[ליצירה]
.
מביט- קצת קיצוני לומר כזה דבר, לא?
לא צריך לבזבז חיים שלמים בחיפוש אחר האמת. התורה נמצאת בכל מקום, מוצאים אותה מיד ואז נותר רק לחיות אותה. אמנם ה-"רק לחיות אותה" הוא לא בדיוק "רק" אלא קצת יותר מסובך מזה אבל לפחות זה לא בנימה פסימית כמו השיר.
[ליצירה]
...
ממזי- אל תוציא לעז! יש לי דברים אופטימיים יותר... ברצח סימה התולעת לדוג' אומנם יש רצח, קנאה, נקמה, בגידה ועוד דברים- אבל זה די אופטימי הרי בסופו של דבר אני מגיעה אל המנוחה אל הנחלה...
תגובות