נערה בתכלת ואדום
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זאת כבר נראת פשוטה ושלווה, נראה שעבר בך משהו מאז ציירת את ההיא. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, סיני. לדעתי- פספסת קצת ברקע, הוא היה יכול להיות משמעותי יותר. אבל אני אוהבת את מה שיצא לך. יפים הקווים הירוקים: ) [ליצירה]
- [ליצירה] או! הנה זה סופסוף! <נושמת לרווחה> הציור הזה מיוחד מאוד בעיניי, במיוחד הפרחים בשיער, והעיניים, והרקע, והפה.. הכל בעצם. זה יפה מאוד, ואין לי מילים מלומדות או מחוכמות כדי לומר את זה. יש פשוט את הציורים האלה שאת יכולה להסתכל עליהם שעות ולא לשבוע- זה זה. יופי יופי יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] נאיבי ושטחי [ליצירה]
- [ליצירה] . תודה, הייתי צריכה לקרוא דבר כזה עכשיו. [ליצירה]
- [ליצירה] . אוף! רן גנב לי ב-ד-י-ו-ק את מה שרציתי לכתוב. טוב, מהכפ'ת לי?! חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] . וואי, נורא עצוב ואמיתי. ואקטואלי. [ליצירה]
- [ליצירה] . אך, אורי, לפניי עכשיו קוּשיות רבות מִסְפור קשה קשה הוא המצב במי מהבנים לבחור במי אבחר- במדותל"ש? בבייניש או בחרדי למי אתן כעת צל"ש ויהיה פה חתני? נתחיל באופן אקראי בחרדי-לאן שייך? חסיד, חרד"ל או ליטאי (הוא כנראה אינו מכ"ך) ואם אומר שרצוני לגור בראש גבעה זרה האם ינהג כציוני או שיאמר: זו עבירה! והדתי לשעבר האם את הכיפה ישיב? אם יתעקש על הדבר יכול להיווצר כאן ריב ובשבת- כיצד ינהג האם קידוש או דיסקוטק האם יסע בימי החג יאכל גבינה בתוך הסטייק? ובכן, נחשוב, בלית ברירה האם הבייניש לי מתאים אך איך אבחר את הבחירה כשחסרים הרבה פרטים? כיפתו- באיזה גודל רחבה או קצת שדופה והסגנון, באיזה מודל? צמר או סריגה צפופה בבית הכנסת- מה אוהב שירים, שתיקות או מנגינות האם הוא נע מכל הלב או מתבודד לו בשדות? והציצית- בפנים? בחוץ? וההכשר- איזה חותָם? האם מהדרין לו נחוץ, תפילין רק של רבינו תם? ופרט חשוב חסר עכשיו באיזה ישיבה לומד האם שייך הוא אל ה"קו" או שבמוסכמות מוֹרֵד? ובכן, הרבה עובדות אינן אני כבר עייפה ו-אוף! כל-כך קשה לבחור חתן בערך כמו קריעת ים סוף! [ליצירה]
- [ליצירה] ... מצטערת אם זה היה קצת ציני. לא התכוונתי... [ליצירה]
- [ליצירה] . מצחיק. במיוחד עם ריטה ברקע. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש המילים שלך כ"כ אמיתיות ונוגעות, כמו להיות בבועה של מילים ורגשות. [ליצירה]
- [ליצירה] ... רן, תודה על ההערות, אבל יש בעיה אחת- אין לי מושג איך אני יכולה לתקן אותם, אז אם יש מישהו שקצת יותר מבין במחשבים ממני ויכול להורות לי את דרכי- אשמח מאוד... ואסתר- כן, התכוונתי לכתוב התחשמק, הטיה שאני מחבבת במיוחד אע"פ שאין לי מושג איזה מילים היא מחברת, אז אם גם בזאת תוכלו להאיר דרכי אשמח כפליים! [ליצירה]
- [ליצירה] . א) בקשר לתגובה של מורגן לה פיי- זה באמת נראה לך נורמלי שבמשך שנים תרגישי תסכול מזה? זה לא הגיוני ש-ה' מלכתחילה יצור סיטואציה שגורמת תסכול ומרירות. הדרך היחידה להבין את זה -זה שמשהו בהתיחסות שלנו- שגוי. ב) לא התכוונתי שישתמע מדבריי שנשים צריכות לחנוק את הכמהון הזה לקב"ה. ברור שלא!!! אלא שצריך למצוא מקום שבו אפשרי לפתח את הכמהון הזה ושהוא לא יהווה כתופעה הרסנית ומתסכלת. מהרבנית נעמי לא הבנתי שעדיף שבנות יוותרו לגמרי על הצורך הזה והתשוקה אלא שידעו מהן סדרי העדיפויות. אם אני אוכל כל היום ללמוד תורה בתנאי שילדיי יבלו במעון- זה הרסני. אבל אם בתכנון נכון ובעזרה של הבעל יכול להיווצר מצב של חינוך נכון בצירוף תפילות ולימוד- כמובן שזה רצוי. [ליצירה]
- [ליצירה] . אה, ועוד משו- גם אם בכל זאת מחליטים לקחת יוזמה ולהתקשר לאנשים- זה לא עוזר כי הם לא מצליחים למלא את החלל שפעור אצלי כרגע ולאחר כמה משפטים לאים נפרדים וסוגרים את הטלפון עם ריקנות עוד יותר גדולה בבטן. ואז שואלים מה כן אני צריכה כרגע. ויודעים את התשובה. ונכנסים לתוך השמיכה ובוכים. סתם, לא תמיד זה נגמר כזה טראגי. לפעמים מציירים או קוראים או יוצאים לטיול לילי-לקראת-בוקר. [ליצירה]
תגובות