יש רק אהבה מסוג אחד בעולם?
שי דוידס,
(אם הבנתי את תגובתך נכון) בשביל שיהיה איש שלישי אני צריכה להיות בהריון.
בשביל הריון אני צריכה להתחתן קודם.
ככה זה, כמה נונקונפורמיסטית שיהיה- יש דברים שאני מעדיפה לעשות לפי הספר.
קצת על מושאי האהבה שלי:
הורים, משפחה, חברים, חברות, תלמידים, תלמידות, נופים, ספרים, מוסיקה, שירים...
וואו, והלב מכיל את כל זה!
איזנט דאט גרייט?
חיים טובים לכולם.
מלאי אהבה.
פעם שמעתי אמא אחת אומרת, "אני כל כך אוהבת את התינוק הזה, הוא ממלא לי את כל הלב, מה אעשה כשיבוא תינוק נוסף, איפה יהיה לי מקום בלב"
וגם בילד השמיני שלה היא אמרה אותם הדברים.
בקיצ, את צודקת, וכותבת טוב.
[ליצירה]
וואלה, אנשים... פייר? אתם מאכזבים אותי
יש רק אהבה מסוג אחד בעולם?
שי דוידס,
(אם הבנתי את תגובתך נכון) בשביל שיהיה איש שלישי אני צריכה להיות בהריון.
בשביל הריון אני צריכה להתחתן קודם.
ככה זה, כמה נונקונפורמיסטית שיהיה- יש דברים שאני מעדיפה לעשות לפי הספר.
קצת על מושאי האהבה שלי:
הורים, משפחה, חברים, חברות, תלמידים, תלמידות, נופים, ספרים, מוסיקה, שירים...
וואו, והלב מכיל את כל זה!
איזנט דאט גרייט?
חיים טובים לכולם.
מלאי אהבה.
[ליצירה]
אמממ...
אז מה, קשה לנו להבין אינטימיות ללא אוריינטציה מינית?
כנראה שכן, אבל זה ב א מ ת מה שהיה שם.
תצטרכי להאמין לי- הייתי שם.
ןלעניין רוח ההלכה- הבית היה פתוח לרווחה לרחוב הסואן.
והוא, עם הדתיות הכמעט פאנאטית של חוזרים בתשובה מחד, והזרימה הטבעית, האנושית שלו- מאידך, תמרן יפה מאוד בין השניים.
שוב, תצטרכי להאמין לי (וגם קצת לסמוך עלי- בתקופה הזאת הייתי אורותיסטית שרק סיימה את המכללה וכל ענייני הלכות יחוד היו שגורות על פיה. מילא עכשיו, כשאני פושטאקית ממש)
ו... קצת לא נעים לי- אני לא מוצאת את ההערה האחרונה שלך כל כך לעניין (וקצת קצת פוגעת) - אם כל כך בער לך להבין מה קרה שם באמת- יכולת לשלוח מסרישי.
סוערה היא חגית.
[ליצירה]
:-)))
מחייכת מאוד.
בהחלט אספקט מעניין. שלא נחשוב שרק לנו, המדוייטים, יש בעיה. כל המשפחה סובלת...
חוצמיזה מה היה הקטע על מכללת אורות? ממממ?!
אני מבקשת... יש כמה יוצאות דופן.
:-) סו.
[ליצירה]
טווווב
מסכימה עם האלה שמעלי- שבטח מבינות מה אתה רוצה יותר ממני. אבל זה כתוב מרתק.
:)
זאת שסרטים אזרביג'אנים בסינמטק הם הבילוי הכי פחות מועדף עליה.
[ליצירה]
יאירסגריר
את זה : "ולאחר שראה שערי את אוויר החדר, חוזרת אני ומתכנסת אל תוך
המים. בלי לחשוב על זה, מתאגרפים הידיים ומתכווץ הגוף אל
עצמו. אך במחשבה ממתנת, אני משחררת את האצבעות ומַרפה את
הגוף, מזכירה לעצמי שאת הטהרה משיגים לא באלימות, ולא
בהענשה עצמית, אלא בוויתור, בעדינות דקה." אף אחד אחר לא היה מצליח לכתוב טוב יותר.
גם לא xxית...
אתה משהו.
אהבתי ממש. מלאה ב... לא יודעת מה, מרב שזה נפלא.
חגית.
תגובות