עכשיו אני יודעת איך מרגיש אוקסימורון.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד!! ( ; [ליצירה]
- [ליצירה] באמת חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על הבורות מה זה? [ליצירה]
- [ליצירה] אוקסימורון זהו מושג הכולל בתוכו 2 ניגודים, למשל: "טוהר- הנשק" או "בהמה דקה" (או "פיל מיניאטורי"..וכן הלאה). [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר! מעולה! שנון..... [ליצירה]
- [ליצירה] (: [ליצירה]
- [ליצירה] ברשותך,אני הייתי אומר עכשיו אני יודע איך מרגיש אוקסימורון מאבן. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שינוי מבורך בין "חיוך עצוב" לסיפור הזה! פחות קיטש, יותר מהורהר, קצת מעורפל (לחיוב) בהתחלה, וגם הנושא חזק יותר ולא סתם תסריט הוליוודי. תמשיך..תמשיך.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים צץ הקטע הנכון ברגע המדויק ממש בו אתה זקוק לו. המון תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. זה בלגן נהדר שממש שאב אותי פנימה. [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת. "כזה עצוב"- זו לא שפה לירית (ואם תטען לכוונה תחילה להבאת עגה כמטאפורה או סתם כביטוי מתריס כלפי התרבות , אגיד שוב: נו באמת.). "התעכבות"? אולי עיכוב. החלק היחידי שכן אהבתי הוא הפרדוקס התיאוטולוגי שב"אולי אין שניה אחת לתהיה"- כאשר השורה שאחריה מבטאת את אותה תהייה שלכאורה אין זמן אליה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! יפה כ"כ! [ליצירה]
- [ליצירה] הפיזמון נאה בעיני (בית ראשון ואחרון) אבל הבית האמצעי נתן לי תחושת "חרוז-תפוז", משהו קצת מאולץ, מצועצע מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. ברוכה הבאה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זו טובה יותר, נוקבת. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה תמיד מצליח להעביר לי את התחושה המדויקת, אוהבת לקרוא אותך. [ליצירה]
תגובות