וואו!
פשוטו כמשמעו- וואו!
זה כל כך מדהים! הצבע הכחלחל הזה שחודר לתוך הצבע המתחתי.... םשוט מדהים! והברק בעיניים... פשוט המיס אותי....
כל הכבוד נביש!!!
ליתוש.
עוד אחד .(הטקסט בתגובה כי כשמתעסקים עם חזותי אז דברים רעים קוראים)
לילה
בצל העצב
ברפיון ללא גבול
ללא כלים למדוד
להתמודד
לפתע השחור
נצבע בגוון זהוב
באור שתמיד האיר
ורגע מלא עובר
בהתבוננות בקבלה
ובחולפו אין לדעת-
באמת האיר?
או שדמעה בעין
לרגע הֵשְלֶתָ
והנה שוב
השחור
[ליצירה]
וואו!
פשוטו כמשמעו- וואו!
זה כל כך מדהים! הצבע הכחלחל הזה שחודר לתוך הצבע המתחתי.... םשוט מדהים! והברק בעיניים... פשוט המיס אותי....
כל הכבוד נביש!!!
ליתוש.
[ליצירה]
(הטקסט בתגובה כי כשמתעסקים עם חזותי אז דברים רעים קוראים)
לילה
בצל העצב
ברפיון ללא גבול
ללא כלים למדוד
להתמודד
לפתע השחור
נצבע בגוון זהוב
באור שתמיד האיר
ורגע מלא עובר
בהתבוננות בקבלה
ובחולפו אין לדעת-
באמת האיר?
או שדמעה בעין
לרגע הֵשְלֶתָ
והנה שוב
השחור
[ליצירה]
לא הבנתי
בשורה התחתונה ראפ ישראלי אפשרי או לא?
ואם לא אז לא ממש הבנתי למה?
למשל סגול 59 עשה ראפ ממש בסדר, (למרות שהצד המוזיקלי על הפנים) ואפילו לשבק"ס יש כמה יציאות טובות (מוזיקלית, ומבחינת איכות הראפ).
אז מה הבעיה?
[ליצירה]
[ליצירה]
תשובה אחת לשני הענינים-
אצלנות וחוסר השראה
[ליצירה]
המממ
הצלחת ליצור שיר בחריזה מבלי לאבד מהיישירות והרצינות ובלי תחושה של שורות מאולצות. בהחלט הישג רציני.
אמנם בבית השלישי זה כבר קצת חורק, אבל לא נורא,
שווה בישביל הבתים הקודמים.
בנוגע לתוכן :
כנראה שאתה מקבל את המצב הזה, שלמרות שהוא מוצג בתור פשרה, הרי בשורה התחתונה זה "אושר", ששוה את המחיר. אולי הכוונה היא כזאת:
אם היינו נותנים דרור לשירה במצב של אהבה, היינו מפליגים במילים עד אינסוף ומאבדים שפיות
עלה והצלח
נביש
[ליצירה]
ידידי שלמה שוק, מלמד כי הכתיבה היא נגיעה במימד האינסוף. באנסוף הכל אפשרי כידוע, ולכן מה שנכתב בהשראה הנכונה, עתיד לגרור קריאות שהמשורר לא בהכרח התכוון אליהם.
לאחר הקדמה אפולוגטית זו, אני יכול לומר שהקריאות של השיר כ "חוסר נשימה" כפשוטו, לא עושים חסד לשיר ולמשוררת. מה מוסיף השיר לידע שכבר יש לנו על דום-לב והחייאה? השיר לא רומז לזה הוא אומר את זה במפורש!
מה כן נרמז?
נרמזים כאן הדברים שאנו באמת זקוקים להם לא בשביל החייאה, אלא בשביל לחיות בכלל:
ידיים, מגע, עיסוי- לב, מעגל.
לפעמים אנו כבדים ומוטלים, נופלים על הרצפה, מתרחקים מכולם. לפעמים אנחנו דווקא זקוקים שיקיפו אותנו במעגל, שיגעו בנו, שיעסו.
הנשמה, החייאה...
נביש
תגובות