החלק שאני הכי אוהבת בצורה זה החזותי..
שוטטתי קצת,
ותמהתי לעצמי איך לא הגבתי עדין על זה.
תוהה לעצמי אם זה בארץ,
תאמת, יש לי בחדר תמונה ממש דומה, רק מהמרפסת שלנו עם נוף אנג'ל הנשקף..
בכל, מאוד מאוד אהבתי,
שקיעות זה ה-זמן שלי, אוהבת לטבוע בתוכם
ואני חושבת שבתוך השקיעה הזאת הייתי צוללת..
זה כן ייתכן.
לפני שנתיים היה איזה יום אחד של שקיעה כזאת מדהימה. גמלי בבית יש תמונה נורא דומה לזאת מאותו יום.
זה היה נראה כאילו השמיים בוערים, במובן החיובי של המילה..
(קצת אחרת, אני צודקת? זה צולם לפני שנתיים?)
התמונה אכן צולמה לפני שנתיים. למזלי דירת השירות שלי השקיפה על מרחבים פתוחים, ויכולתי להינות ממנה פי כמה (יש לי עוד הרבה תמונות מאותו ערב מדהים, לא ראיתי צורך להלאות אתכם).
ואת זוכרת את היום.. מעניין מה אלוהים ניסה להגיד לנו באותו ערב ולא הצלחנו להבין.
בעקבות מסרים אישיים שקיבלתי.. רק רציתי להצהיר שזוהי תמונה מקורית ולא ערוכה במחשב. היא צולמה ממרפסת בקומה העשירית של בניין המשקיף לשדות פתוחים (תמונה מדהימה לכשעצמה).
העולם שלנו מלא במראות בלתי נתפסים..
[ליצירה]
...
החלק שאני הכי אוהבת בצורה זה החזותי..
שוטטתי קצת,
ותמהתי לעצמי איך לא הגבתי עדין על זה.
תוהה לעצמי אם זה בארץ,
תאמת, יש לי בחדר תמונה ממש דומה, רק מהמרפסת שלנו עם נוף אנג'ל הנשקף..
בכל, מאוד מאוד אהבתי,
שקיעות זה ה-זמן שלי, אוהבת לטבוע בתוכם
ואני חושבת שבתוך השקיעה הזאת הייתי צוללת..
[ליצירה]
זה כן ייתכן.
לפני שנתיים היה איזה יום אחד של שקיעה כזאת מדהימה. גמלי בבית יש תמונה נורא דומה לזאת מאותו יום.
זה היה נראה כאילו השמיים בוערים, במובן החיובי של המילה..
(קצת אחרת, אני צודקת? זה צולם לפני שנתיים?)
[ליצירה]
התמונה אכן צולמה לפני שנתיים. למזלי דירת השירות שלי השקיפה על מרחבים פתוחים, ויכולתי להינות ממנה פי כמה (יש לי עוד הרבה תמונות מאותו ערב מדהים, לא ראיתי צורך להלאות אתכם).
ואת זוכרת את היום.. מעניין מה אלוהים ניסה להגיד לנו באותו ערב ולא הצלחנו להבין.
[ליצירה]
ה"פספוס" הזה (לפי תמי) הוא בדיוק מה שאהבתי. ההתרחבות קצת מעבר לעיניים נותנת מקום לדמיון ליצור סיפור, להבין על מי את מסתכלת. הייתי מוסיפה אפילו קצת שפתיים, בכולופן, יופי של תמונה!
[ליצירה]
ואני חושבת שדווקא המילים ה"לא מכובדות" היו במקום. מדרשיסטיות וביינישים יקרים, יש גם עולם כזה בחוץ- וספרות אמורה להביע מציאות (כן,כן, גם אם היא לא אידיאלית). אדם שנמצא בתהומות כמו הדמות הזו, בהחלט ישתמש במילה "דפוק" ולא ב"אבוי לי".
ותמי, עשית לי הרגשה של ת"א (האהובה), וגם מעט הכאבת בסוף.
[ליצירה]
המיקום של האור מצוין, מדגיש את תחושת המתכת (כן,יודעת שזה סתם פלסטיק, ובכל זאת). אבל בכדי להעביר את הרעיון של מסכה, אני חושבת שהיית צריכה לצלם את כל הפרצוף כדי להשיג את ההשוואה בין פנים אנושיות למסכה קרה. בתמונה כמות שהיא, רואים רק מסכה ולא ברור מה היא מנסה להסתיר. מעניין,מה המורה שלך אמרה על זה?
[ליצירה]
לכבוד הוא לי להיות הראשונה להגיב.
עיצוב גרפי נפלא ממש! נדמה שהדמות נשאבת פנימה (בצד שמאל, הכהה יותר), נאבקת על רצונה להשתחרר, לפרוץ (בצד ימין,הבהיר בהתאם).
רק שאלה לי.. ברוב בורותי.. מיהו/י אותו/ה מ.י בן גריון?
תגובות