כשאני כותב משהו
הוא תמיד נראה לי גרוע.
אך כשאני קורא את זה
עוד פעם אחרי
התחושה כבר יותר טובה.
וכך גם כל החיים,
הדברים נראים טוב רק מרחוק
אבל אז זה מהסיבה העיקרית
שהדברים עברו
שזה לכשעצמו דבר טוב.
(זה יראה גרוע גם בעוד שנה)
אבל בתור אמירה
זה בהחלט חומר למחשבה
ובמבטי הראשון
נראה שיש בה הרבה אמת.
ומצד שני-
מי אני שאעיד...
בכל מקרה- זה מדבר אלי.
ובאמת- זה לא גרוע.
אין צורך להפריז בחוסר הערכה עצמית.
תן לעצמך רק קצת קרדיט.
[ליצירה]
אני לא יודעת איך זה בתור שיר
אבל בתור אמירה
זה בהחלט חומר למחשבה
ובמבטי הראשון
נראה שיש בה הרבה אמת.
ומצד שני-
מי אני שאעיד...
בכל מקרה- זה מדבר אלי.
ובאמת- זה לא גרוע.
אין צורך להפריז בחוסר הערכה עצמית.
תן לעצמך רק קצת קרדיט.
[ליצירה]
משלוש יוצא אחד?
ואפשר
ואי אפשר
ואיכשהו אולי כן אפשר
והאפס שבחצי
והאינסוף שבחצי
והמלאות שבביחד דוקא כי כל אחד הוא אפס ואינסוף
וללא שום קשר לכל זה
[ליצירה]
זה לא עוזר!!!
שעות של הכנה לפסיכומטרי ולכל שאלות ההגיון שם, וכשזה מגיע ל"משפט אחד" אני לא מבין כלום.
איש, אולי במקום לבקש מרן* תסביר אתה מה רצית?
בברכת "אני תמיד משקר".
[ליצירה]
אחד מהם?!
זה אומר "אף אחת"?!
ת'יודע, אין לי מושג איך אנדים מצליחים לכתוב על משהו שהם לא באמת חוו. זה נע אצלי בין הערכה עצומה לבין אמירה של "אז למה אתה עוצר את כל הכוחות האלו שיש בך?!"
[ליצירה]
אני אוהב מקריות
יש לי רצון להסביר את ההבדל בין "הקפדה" ל"הקפדת יתר" (עד רמת ה"הפריע לי"), אך נדמה לי שיהיה קשה להעלות אותו במספר שורות מצומצם בלי שיתפתח כאן דיון ארוך (ומיותר?) שלא ברור עד כמה הוא יוסיף למישו (מה גם שתגובתך משדרת זילזול מה).
במידה ותרצה (או מישו אחר) יש מסרימישים.
ואגב, "מיגד" זה בן.
תגובות