הרעיון מקסים,
אבל הבחירה של כף יד, במקרה הזה לא נכונה לדעתי (בניגוד למקרה של העץ, שזה היה בדיוק מתאים).
חפשי משהו אחר.
הייתי אומרת בטן אבל יש בזה קצת בעיה..
[ליצירה]
הרעיון מקסים,
אבל הבחירה של כף יד, במקרה הזה לא נכונה לדעתי (בניגוד למקרה של העץ, שזה היה בדיוק מתאים).
חפשי משהו אחר.
הייתי אומרת בטן אבל יש בזה קצת בעיה..
[ליצירה]
בוא'נה, עשית הסטוריה. במכה אחת הסכמתי גם עם דב וגם עם שי, וזה ממש לא קורה הרבה..
לא מתיימרת שהבנתי הכל, אבל מה שכן-
גרם לי געגועים לספריות ישנות וחשק לארוחה בתמול-שלשום..
הבית האחד-לפני-אחרון - נהדר.
אבל בבית האחרון לגמרי הלכתי לאיבוד. ):
[ליצירה]
ניסיתי להגיב קודם, לא יודעת מה עובר על המחשב שלי.
נראה לי שהבעיה היא באמת שצילמת קרוב מדי. זה גם יוצר מראה כאילו עיבדת את זה במחשב.
בכל מקרה - אהבתי.
והשם מתאים מאד, בעיקר בגלל המסגד.
[ליצירה]
ערוגה, אני לא מסכימה איתך. אני חושבת שיש בתמונה הזו אמירה, ולכן פרסמתי אותה. זו הסיבה שקראתי לה בית כנסת ולא שוק או סלון, כי בתור שוק או סלון באמת אין בה משמעות.
ולא הבנתי מה אמרת בקשר לפוקוס - אם היה פוקוס היא לא היתה טובה, ובלי פוקוס היא לא מצדיקה את עצמה. מה יותר גרוע?
[ליצירה]
אהבתי מאד, וכהוכחהלכך: הצעות תיקון.
הבית הראשון: נדמה לי שצמצום של המילים יועיל להדגשת הניגוד בין זהב העגל לזהב המשכן.
הבית השני: התחלה מצוינת, מכניסה אותנו לאוירה לא רגילה, שהרי בד"כ אנחנו מתבוננים על קטע הסיפור הזה מרום גובהו של משה על הר סיני. (וזה אולי מה שחסר קצת בבית הראשון -זוית אחרת על ההתרחשות)
"רק קול שבירת הלוחות" - לא מסתדר עם השורות שלפניו, שמתארות ג"כ קולות.
הסיום נהדר. ההדגשה הזו של האלילות הרועשת מול האמת שבקול דממה דקה -אהבתי מאד.
[ליצירה]
כמו אגרוף לבטן.
בדיוק כשניסיתי לברוח מלחשוב על כל זה, על כל העיוות והרשע שאין לי כוחות להתמודד איתם אפילו במחשבה....
(אבל זה טוב. מישהו צריך לצעוק, כשהאחרים כבר צרודים)
[ליצירה]
לדעתי - מגיע לשיר הזה שתתאמץ יותר כדי שהוא גם לא ייראה כשיר פשוט, שיחשוף בעצמו קצת יותר מהרובד הפנימי, ואז אנחנו נוכל להמשיך הלאה.
שיר הזקוק לכך שיצביעו עליו ויאמרו "יש כאן יותר ממה שנדמה" - איננו שיר שלם בעיני.
בהצלחה!
תגובות