בין ים לשורש,
תקופות ומעברים.
יד מן הים,
גונבת את
ראש העדרים.
ובשורש נסיקה,
אל אל-הדברים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * זה יפה איך רק כשאין מבינים כמה היה. ממש כמו המעגל שמתואר ביצירה הבאה שלך אז פילוסופית אחת טענה אז מה? [ליצירה]
- [ליצירה] / תודה יצחק, תיקנתי [ליצירה]
- [ליצירה] יש על זה השערות בדיון באייל הקורא... ויוסף עוזר עונה שם כי מדובר בטעות. (וטל"ח) הנה הלינק לשרשור באייל [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כן שמעתי את אלג'יר [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני לא הבנתי את הסוף שכנראה הוא חשוב אבל הבית הראשון יפה מאוד. כמו שאני אוהב. [ליצירה]
- [ליצירה] * ה "דודנו מרקד." בא לי בהפתעה, ודרש קריאה מחודשת וזה מצא חן בעיניי רק השטן המסופק שנתקע כאן באמצע נראה כאילו הגיע למסיבה לא לו... [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי להגיב כבר אתמול ולא ידעתי מה לומר. אז אומר שזה יפה מאוד ככה כמו שזה. ואני מעדיף לחשוב שזה נראה ככה כי כך רצית ולא כי אין סורק. וזו לדעתי התמונה הטובה בשלישיה האחרונה. והחצאית והמים וזהו. [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, זה יפה מאוד. אני חושב שהיה כדאי דוקא יותר לפתח את החלק הראשון של השיר שעוסק (אני חושב) בישראליות האקטואלית ופחות בנסיקה לדמיון הבזלת ורכב האש. אבל אולי זו הערה שנובעת מתוך חוסר הסכמה מסוים עם הרצון הזה לחזרה לשנות העבר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מדהים לראות איך את מתפתחת. כותבת טוב יותר משיר לשיר. ואינני יכול לתאר לעצמי מה יקרה עוד כך וכך שירים. אודיה, מקנא בך מאוד. [ליצירה]
תגובות