[ליצירה]
הנה ההצעה שלי:
הוא עמד בתחנת האוטובוס
מחכה לקו הנכון
שיביאו לעבודה
בבית האבות.
"היום שבת" אמרתי
"אין אוטובוסים".
הוא הביט בי משתאה
בעיניו המלוכסנות,
כיצד מסבירים בסינית
את זמני הנסיעות?
*
ראיתי עורב שחור
מקרטע על הדשא,
כנפו האחת שמוטה.
ניסה לעוף, ללא הצלחה.
הוא הביט בי מתחנן,
כמבקש את רחמיי,
החזרתי מבטי, כאילו לומר
כי אין באמתחתי שיטה לעוף
עם כנף אחת שבורה.
[ליצירה]
אני עם היפ נוטי. התמונה הזו מנצחת בקומפוזיציה שלה(והכתום הרפסודי.) (כמה חבל שצבע העץ מיטשטש בצבע החול) (אולי זוית נמוכה יותר היתה מניחה את המדרגות בתוך הים?)
[ליצירה]
הו זה נפלא! ממש כיף לשקוע עמוק אל מה שקורה אצלך בשורות המחברת.
כי זה נמצא בדיוק על הגבול שאני יכול להרגיש כאילו אני קצת משתגע כשאני קורא ובאותו זמן להנות הנות היטב מהסיפור.
צפונה מזה לכיוון הדמיון והיית מאבד אותי אפילו לטובת איזה שיר ממוצע פה...
[ליצירה]
לדעתי, הקטע הזה לא חרג מהגבולות שאני רואה כגבולות האתר. ואכן זה שהוא נמצא כאן ביטא את עמדתי בנושא.
בהחלט יכול להיות שאני טועה מדי פעם בתחושות שלי.
זה מה יש.
לשאלת רוח האתר:
הקו הכללי שמבוטא באתר מציג אופי דתי או אולי שמרני עם פזילה ברמה כזו או אחרת לגבול.
אפעם לא הבטחתי שהיצירות עומדות במבחן ההלכה. ומי שנכנס לקרוא כאן יצירות, צריך לדעת שהוא עושה זאת על דעתו.
אבל מצד שני צריך לזכור שאחוז היצירות הגבוליות באתר קטן. ובפועל יוצא לי לצנזר לא מעט קטעים.
קשה לי להגיד בדיוק מה הפרמטרים שעל פיהם זה נעשה אבל כאמור ניתן להתרשם לטוב ולרע ממה שאתם קוראים לאורך זמן.
בקיצור, אלו שני הצדדים וההתנהלות בינהם ועל גביהם מבטאת את "רוח האתר." שאנחנו מחפשים כל כך.
תגובות