[ליצירה]
ובליל שבת, כשדודי הולך לקראת כלה
חופת קטיפה שחורה אט אט נפרשת על האילנות
וחרוזים שזורים בה למכביר.
בדומיית קדושה הצרצרים אומרים תפילה
ושליח הציבור חוזר על תפילתם
מילה-מילה, ואין בָן שכולה
וכל מילה חרוז, וכל חרוז כנף רננים
יסק שמיים, לחופה ישק
שם יד נעלמה אותו אוספת, שוזרת
אל ריבואות הכוכבים שבחופה.
ובהתקדש הבית על לחם ועל יין
מחרוזת-עד ממעל משתשלת
כגל זהוב בינינו מחוללת
גונזת זיק של אור בכל גביע, בכל עין
ועטרה של חרוזים לכל ראש קושרת.
[ליצירה]
זה נורא. אלמלא הסכסוך, המהפכה כבר היתה כאן! מתי נזכה לה?
(אגב, מהפכה על מה? סתם בשביל הסקרנות, לא שזה משנה לי, אני רק תן מהפכה כי אם לא תתן, איך אגשים את מהפכנותי? הא?)
בסיכום, נקווה שהמהפכה לא עשתה יד אחת עם המשיח, וגם אם כן זה לא יעזור לה, כי אנחנו נחכה לה אף על פי שתתמהמהמהמהמהמהמה
[ליצירה]
למי שניחן באוטואנטישמיות, אנטישמיות היא לא מילה גסה בכלל.
מי שתופס את חופש הביטוי, השוויון, הדמוקרטיה בצורה חד-סטרית, אפילו לא צריך אוזניות, כי לאוזניים שלו אין פס רחב.
תגובות