מהלב אל הראש אל היד -
השילוש הקדוש הנסתר אך נראה
בעקבות של דיו
אשר חש
כמו פוליגרף
מה שקר, מה אמת
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה יופי עצוב. אני איתך, גם מחכה שייגמר כבר האפור הסגרירי הקודר המסרבל הזה. משקולות אכן יכולות להיות מתוקות ושרשראות ברזל הופכות לפעמים להיות קלות ורצויות. אני מקווה שאת לא מפסיקה להרגיש גם את הצד החיובי שבהן. [ליצירה]
- [ליצירה] תשני את הכותרת! תשאירי את זה לסוף... איזה סיפור מרגש ונוגע. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מה אתם אומרים- להשאיר רק את הפיסקה הראשונה? [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד, אבל אני מפספסת כאן כמה רבדים של משמעות. מצטרפת לבקשת ההסבר... דרך-אגב- אהבתי את "לא יראו אותנו אם נעצום עיניים" - כמו שילדים עושים (רק הגיוני למי שקורא לעצמו ילד) וגם את האירוניה ב"אל תדאג, אלוהים הלך והשאיר לנו אדמה חרוכה" ובמיוחד את הבית של "אני עומדת להתפוצץ". keep on going. [ליצירה]
- [ליצירה] א. היא כתבה שזה נראה סגנון של בן שמנסה לחקות בת - ולא שאתה כותב כמו בת (אפילו להיפך- שרואים שאתה בן למרות ניסיונותיך להסוות זאת...), ב. אני מניחה (?) שכתבת את זה בצחוק. ובכל זאת- למה זה מעליב?! אם כבר, זו רק יכולה להיות מחמאה. לתשומת לבך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא כ"כ יודעת להסביר, אבל תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה, אבל חושבת שצריך לסווג את זה ב"דעה". [ליצירה]
- [ליצירה] חייבת לצאת להגנתך ולהגנת חופש הביטוי. קודם-כל, ההתייחסות למחזור כאל תועבה היא-היא תועבה בעיניי. כחילונית שמפרסמת באתר הזה שירים, אני יכולה להעיד שלא פעם נמנעתי מלהעלות לכאן שירים שברור לי שלא יתקבלו בברכה, כי אני ממש לא מעוניינת לפגוע ברגשות של אחרים. אבל אם הייתי כותבת שיר כזה לא הייתי מעלה על דעתי שיש בו משהו בוטה או פוגע. בפעם הבאה מישהו יכתוב על שיער של נערה וגם זה יהיה יותר מידי? אז אני מחזירה "אליכם" את הבקשה שתמיד מופנית "אלינו"- אנא, שימרו על גבולות הטעם הטוב... [ליצירה]
- [ליצירה] "הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] ואם הסבא של רותי לא היה נאצי אלא יהודי או אם הסבא של רינה לא היה רב - אז זה היה בסדר...? [ליצירה]
תגובות