[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
יאוו.
הסתכלתי בעיניים שלו, ונשבעת לך- ירדו לי דמעות!
זה כל כך מלא רגש, כל כך מלא הבעה!
כואב...
כמה טוב גם הקטע שכתבת, הדמעות, העצב של הילד, כשהוא מביט בחילזון וחושב עליו- כמה יכאב לו אם יהרסו לו את הבית. והילד עצמו- מגורש.
יפה, אהדתי. בגלל כל ההבעה והרגש.
בתש
[ליצירה]
למה, זה נחמד, ממש מזכיר לי את החברות שלי... כזה מתאים להם לשיר כזה דבר! אני אראה להם את זה...
מה הקשר לבדיוני?
אכן אולי קצת רדוד, וילדותי. ..
בכל זאת נחמד
בת"ש
[ליצירה]
ילד רחוב? וואי . איזה יפה. כתבת את זה ממש יפה. בצורה טובה. הפזמון הכי יפה, לדעתי, כי הוא שירי כזה, אם תלחיני- זה יצא מקסים .
אהבתי מאוד.
המשיכי לכתוב
בתש
[ליצירה]
הי, הפעם זה כמעט יפה. אני מוכרחה לציין שכמעט לא רואים את הסגנון הכ"כ שמואלי שלך. והשיר בסדר, הוא ממש טוב יחסית. הוא ארוך יותר, ואין בו עתיד.
אבל כאילו כדי להרוס, אולי בשביל להגיד משו כמו: נכון, קצת שיניתי סגנון, אבל זה לא אומר שירדתי מסגנוני לחלוטין.
הבית האחרון הוא כמו תמיד, אותו דבר.
[ליצירה]
היד מצוירת טוב. כרגיל.(אבל מה יש לי להגיד על הציור שלך שעוד לא אמרתי..) לדעתי , העין תלויה בזוית קצת מוזרה, היא נראית קצת לא במקומה. היא לא בדיוק מביעה עצב, לא יודעת למה. אבל הקוים שמסביב מביעים רטט, רעד כזה, שיכול להמחיש היטב פרידה עצובה. זה טוב. הרעיון מדהים . ומעורר עניין.
---------------------------------------------------------
בעצם, ממבט שני, זה כן נראה יד כזו, שעושה בתנועה איטית ,עצובה. שלום. והקוים מסביב הם כמו אדוות של כאב . אז זה כן טוב. למרות שעדיין יש לי משהו עם העין.. .
לסיכום-
הציור מצוין, וכן מביע עצב. אז אל תתיחסי לכל מה שכתבתי למעלה..
תגובות