אומנת ליבי את, כלת מבטחים,
מכאוב בסוגר של ורדים את נעלת.
לחופי אהבה נדדו סירותייך,
ירדו מלחים, וכבשו ארצותיי.
הנסיך הקטן
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוריה יא מדהים, איזו יכולת ביטוי לתמצת את כאב הפרידה. "כלת מבטחים" - מלבד נועם הרעיון, אפשר לקרא זאת גם כסיום, שהיא כִּלתה להיות מבטחים, כנאמר בסוף. ואולי, אולי עוד תשוט אליך במפרש געגועים... וכעת ציפורי השחר רוננות ליום חדש, שינעם לך ברוך כּנרת~~ [ליצירה]
- [ליצירה] באמת שיר חזק אם דימויים חזקים , פשוט מקסים ונהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. יצירת אומנות. יפהיפה.. כואב, אבל מקסים. הרבה אור אורי. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי לקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! לקרוא שוב ושוב (-: [ליצירה]
- [ליצירה] התיאורים שנתת כל כך מזדהים עם האהבה כשלעצמה! "אור שלא נגמר..." ולבסוף "נעלמה..." האהבה תמיד תשאר כאהבה,בורחת תמיד ומפציעה ברגעים לא צפויים... מדהים!!! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא חכם להתייאש מאהובה,מנסיון... כשהיא תבוא נדע!=] האהבה צריכה לבוא קודם כל עם עצמך ואח"כ עם הזולת,כך לא נצטרך להיות תלויים באהבה של מישהו אחר!... תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] שוב,הכאב,ושוב הדמעות, עד מתי עוד נמשיך,עם הכעס לחיות? נכסה את עיניינו בתקווה עמוקה, ונאחה את ליבנו,בחמלה מתוקה. כל תקופה בחיים,כל שינוי,הוא קשה.. כולנו לא תמיד רואים,אבל הוא שם..הוא רואה,ופוגע,עוקר,וזורע..תסמכי עליו,שיש לו תכניות.. והכי חשוב,תמשיכי לחייך!! שוב תודה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן שיר מדהים,מצטרף לאחרים שקדמו אותי.. האהבה טומנת בחובה הכל!כאב,שמחה,עצב,אושר,ועוד ועוד...ולאהוב מביא לאדם את כל אשר הוא לא יודע עדיין...למשל ללמוד מהו כאב כשהאהוב עוזב..או ללמוד מהו אושר אמיתי בנשיקה הראשונה..ללמוד מהשתיקות את כל מה שלא למדת מהדיבור,ומהקסם שבמבט אוהב תלמדי על חייך יותר ממה שידעת.. כל כך תודה על שיר מקסים שלימד איך לאהוב באמת..=] [ליצירה]
- [ליצירה] מ-ק-ס-י-ם-!ממש הרגשתי את הילדותיות המתוקה הזאת בשירך!אחחח אין כמו ילדים כשהם קטנים...הלוואי וכולנו היינו תמימים כמוהם לעולם...=] תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] ואווו...כמה שאת צודקת...!! אני כל כך מבין את מה שאת אומרת..אדם יכול לאהוב עד קצה האינסוף,אבל בעצם יצא כשכרו בהפסדו..כשאתה מוכן להקריב הכל למען מטרה מסוימת,תחשוב לפני האם צריך להקריב קצת או הכל..אותו דבר באהבה.. ממש תודה לך!מדהים..=] [ליצירה]
- [ליצירה] המבט נישא אל ראש צוקים..מתוך העמק,בין ההרים הוא עומד ומסתכל למעלה,גבוה.. תודה רבה =] [ליצירה]
- [ליצירה] תיאור מקסים של הדמעות שנובעות מן האושר... כל טיפה,עולם של שמחה! שנזכה לראות אינסוף דמעות כאלו... [ליצירה]
- [ליצירה] לוגן,לשאלתך. הזיכרון הזה,שמגיח משום מקום,מכאיב כמו ודוקר,בדיוק כמו אותה החרב..אחרי כל הרוגע והשקט,תמיד תבוא עוד סערה,,עוד סופה,ואז שוב,השקט..מן גלגל שכזה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש...=\ זה עצוב...כשהעצב מקדים אותך לכל מקום אליו תגיע-אתה לא תגיע רחוק...לפעמים צריך כמו "לתחמן" את העצב הזה..וככה לשכוח ממנו לעולם..ותתני לו לצאת רק כשצריך..כי עולם ללא עצב הוא לא עולם וכמו כן על החיים...תנסי לחייך למרות הכל..חיוך עצוב הוא הדבר הכי הכי נוגה בעיניי...ואחרי שנותנים את החיוך היחיד הזה,מתמכרים אליו ולא נותנים לא לעזוב אותך...=] שיהיה רק טוב והכי חשוב שמח!:-) תודה לך...! [ליצירה]
תגובות