ריח האדמה הדשנה, הרעננה, והשלווה האינסופית הכחולה של השמים משגעים אותי. משהו מתערבל בתוכי. סוער, משתוקק, כמהַ. רוצָה לחזור לעצמי. מנסה להתכרבל בחיקם של אמא אדמה ואבא שבשמים, אך לשווא.
יודעת שיש רק דרך אחת להיות בשניהם.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אי! זה כאב! איך כזה קצר יכול להיות כ"כ קולע... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! חזק מאוד! ככה צריך לכתוב- מעט מילים שתופסות כל כך הרבה! אהבתי מאוד ואולי אעיז ואומר שגם הזדהיתי... [ליצירה]
- [ליצירה] מישי את כותבת מקסים. שתי היצירות שאחרונות שלך כואבות ממש, מקוה שתהיה לך סיבה לכתוב משו משמח יותר. אני, לפחות, מחכה. [ליצירה]
- [ליצירה] אימלה.. מצמרר.. ויפיפה. [ליצירה]
- [ליצירה] "התפתלות" התפתלות - זו המילה שעלתה לי כש"טעמתי" את הקטע הזה.. טוב.. מה "טובי אור נטובי" יכול להגיב על "להיות או להיות יותר"... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] . באמת יפה. ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. כואב. איך שבשורה אחת אומרים מה שבמונולוגים שלמים אני לא מצליח. "רק דרך אחד להיות בשניהם..." למרות שישנה דרך אחרת... לחיות באדמה... במדינה... ובשמיים... בתפילה... א"י תו"י וע"י... הא.... אידיאלים..... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה פשוט יפייפה , נסי למצוא דרך אחרת ולהיות הרבנה יותר... [ליצירה]
- [ליצירה] ווה הה. א.. אא. אא אאא.. אא.. ...אאא.. לא מצליחה להגיב. ערבבת אותי עם עצמי ואני לומוצאת מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד על כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת. את בוודאי חיה יותר ממי שעובר באדישות על החיים וכל מה שיש לו זה הבלי הבלים. אולי בגלל זה את נאלצת לסבול מחיי יתר. But I could have told you Vincent This world was never meant for one as beautiful as you. שתזכי להרבה שמחה! [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. לא יכולתי שלא להזכר: http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=3309&code=433 [ליצירה]
- [ליצירה] למה השבעתי אתכם? ב"ה לי זה דווקא הזכיר את השעיר לעזאזל. אבל לפני שראיתי את החלק התחתון של התמונה!! וגם מבחינה טכנית החלק התחתון של התמונה עשוי הרבה יותר טוב: יותר עומק, יותר זרימה, והשתקפת - ממש בטוב טעם. אבל בחלק העליון, קודם כל יש קווי מתאר חזקים מאוד - מה שקצת מוריד לדעתי, ושנית - המפלים ישרים כמו סרגל, ולא גועשים ועפים במרווח קטן מהצוק, כמו שהם במציאות. וגם החלקים שמהםיוצאיםהמפלים - לא ממש ברור מה הולך שם: ניסחה את זה יפה שקופית, מאיפה בדיוק יוצאים המיל במפל? אני חושבת שזה בעיקר הקווי מתאר, וגם קצת הצללה, שהרדידו את עומק התמונה (לא עומק רוחני! רק פיזי!) בחלקה העליון. אבל למרות כל ההערות השוליות שלי (והן באמת שוליות מבחינתי, אפילו שהן תופסות כמה שורות) - זה פשוט ציור מקסים. ומחינת ההרגשות שזה עושה והתכנים שאפשר להכניס לזה, אין לי מה להגיד, אז אני לא אומרת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אין ספק. כמובן שומדבר בעולם לא יכול לעלות על תיקון הגשם (או שאולי תפתיעי אותנו?), אבל זה שיר יפה. "המוצא הישר אינו צריך להכריז: הוא יכול לקחתי לעצמו" צודקת במאה אחוז - מי שבאמת *ימצא* אותך - יקח אותך לעצמו לעולם. אבל בזה הוא גם ישיב לך את עצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] 104 הו, ממזי, אל תחלום אל תהיה תמים.. לא נפגש ביום ולא מן הימים. (אלא אם כן תבוא פתאום לצומת שילת, בשיא החום) אם המפגש יהיה בסוף, (מה שלא כל כך נראה לי) זה יהיה ביום לא טוב: לא יכולה לי או לא בא לי. המניין כבר נמנה והכפילות לא נחשבה אולי אתה נמנה על התגובה השבעים ושבעה? לא, כי גם אותה כתב המשורר, אבי מרב... אז אם פרס ניחומים דרשת הרי לך מה שביקשת: התגובה המאה ועשרים תהא לממזי, חברים! [ליצירה]
- [ליצירה] טעות (זה לא אני, זה השעה!) כליל=קליל. תראו איזה הבדל גדול אות אחת עושה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, משו. ב"ה זה בא עם הזמן. כמו שאמר אחי להורי בילדותו - כשתהיו קטנים תבינו... בעניינים כאלה יש גאות ושפל, ויש סיכוי רב כי עוד תזכי להיות קטנה (:. אבל אין ספק שאת גדולה, גדולה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני חולקת עליכם מאד! המיץ פטל כ"כ מוסיף. כל מילה כאן מוסיפה, בעצם. אין אף מילה מיותרת. ואם לא היתה הנפילה בסוף - זה היה פחות אמיתי, פחות מהלב, ופחות מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מתווווווווווק! :) (נשמת, הוצאת לי את המילים מהפה). [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו, זה נהדר! מצפה להמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אם מבקשים אני חייבת למלא את תפקידי! ב"ה אין ספק שהשילוב בין הירוק-חאקי לשחור המטאלי ובין היד המאובקת, לחלקה העליון המרוח ונמשך כמו בהבזק מהירות, מעיד על הרצון לאחד בין הישן לחדש , בין הטבעיות והחיבור לאדמה הנושנים, ובין המהירות וההבזקים של התקופה המודרנית והפוסט-מודרנית. המוטיב של המחשת תנועה בתמונה, שבעצם לא זזה, בולט כאן מאוד. אך רואים שכל הקווים שממחישים תנועות מכוונים כלפי מטה. כמו-כן, גם היד פונה למטה. אולי בגלל כח המשיכה, בגלל שכך נח לו לאדם לחיות - לרדת למטה. לעלות זה תמיד יותר קשה. הטשטוש הקל שבקצות האצבעות, שקרובות ללמטה, מראה רק מעט מן העלטה והערפילים שמצפים למטה. גם הקווים מצד ימין שנראים כמו שבר בדף נמצאים למטה. מתחילים מהקצה, ומנסים לחלחל גם למקומות הנעלִים יותר. היד מתוארת בפירוט רב, ואינה נראית שמוטה כלפי מטה אלא זזה וחיה, בעלת אישיות. אם כי קצוות האצבעות מִטשטשות ככל שהן מתקרבות ל"למטה" האיום, שמעכיר את הכל. עד כאן להיום, תודה למאזינינו ושלום רב. [ליצירה]
תגובות