[ליצירה]
.
שטויות, שחף. את במקום ה-34, וחוצמיזה - אפחד לא יכול לעקוף את אביב וסתיו..
שירוש - היצירה עשויה היטב מאד, ולי הפריע בדיוק מה שהפריע לשחף (כאמור, תלונה לגיבורה ולא אליך).
[ליצירה]
כן,
גמני לא הבנתי מה בדיוק עובר על ההבל.
הדמות הוא זכר שלובש בגד ים, שבא בצורת מכנסיים קצרות ורחבות, להגדרתך.
אני זוכרת לפני זמן כלשהו, די קרוב להצטרפותו של מגן, שהוא מרסם פה את התמונה הזאת. אני עדה! היה פה דיון על התפישה שמביע הצילום, לגבי גדולת האדם וכו'. היו תגובות רבות. ואם זכרוני אינו מטעני בפרסום הקודם מגן כבר אמר שהוא צילם. אם אני לא טועה.
[ליצירה]
מה אתה מגחך?
ב"ה
האינך יודע שבאנטרקטיקה, בקור החודר דרך כל העצמות, כללל המוני האנשים שחיים שם מדליקים את הלפטופ בתוך האיגלו, קוראים את מילותיו של שמואל ירושלמי, ולבם מתחמם (עליו)?
ומרוב ששיריו מדברים (או צועקים) על כל לב, אין צורך לתרגם אותם, לפי סימני הפיסוק, הכל כבר מובן!
הנה, לדוגמא, שיר שתורגם לצ'רקסית:
- ! ,
- - ;
!!!!!!
!! , - , ;
!!! , -
הרי כל קומוניסט שפוי (יש דבר כזה?), לאחר קריאת שיר כזה, ישר מתעוררים בו ניצוצות קומוניסטיותו והוא הולך להבעיר צמיגים כדי לחמם את הנשים החד הוריות שאין להן כסף לקנות מזגן משוכלל עם תריס נפרד לכל חדר שלא עושה יובש!
[ליצירה]
כשאני קוראת את השיר הוא מתנגן לי בראש בקול שלך, אבל חלק מהקטעים חסרים לי בקול שלך, כי קראת יותר מדי בשקט , ובדיוק באו כמה משאיות ופיזרו את הרגע.
[ליצירה]
נגה נגה! את ילדותית, את כותבת מילים חיצוניות כקליפת נגה, את מרושעת, את הוא הצד האפל בהתגלמותו, את בחורה רדודה שמתלהבת משנינויות חסרות תוכן, ובנוסף לכל את מכשייפה! נכון? אה, בעצם זאת אני.
ועכשיו נעבור לגברת הנכבדה:
צחית צחית, לפני שאת באה לבקר, קראי נא את המילים שאת עצמך כותבת:
"כמובן שטיבול שנון עלול להוסיף נטבח"
ראשית: תיבול זה ב-ת'.
שנית: נדבך זה ב-ד' ו-כ', נטבח זה מישהו שנרצח באכזריות. אם טיבול מוסיף נטבחים לעולם, לא כדאי לטבל. אבל ממילא א"א לטבל אלא רק לתבל.
שלישית: המילה "עלול" לא שייכת כי היא מבטאת נימה שלילית, והנדבך הנוסף עקב השנינות הוא דבר חיובי ולא דבר שלילי. על כן היתה מתאימה לכאן המילה "עשוי".
בעצם, ההערה האחרונה לא שייכת, כי הוספת נטבחים היא אכן דבר שלילי ולכן יש לומר עלול.
ובכן, המסקנה העיקרית שנובעת מן הדברים היא שקליפת הנגה , בנוסף לכל פשעיה, גם בחרה בדרך הקלה והוסיפה נטבחים לעולם.
אבוי לך, נגה.
אך אל דאגה, אומרים שעד הושענא רבא ניתן לכפר על עוונות. יש לך הזדמנות אחרונה!
[ליצירה]
פונדל יקירי,
ראשית - קח לתשומת לבך את דבריה הנכוחים של שרה בערוגה, יען כי דברי טעם המה.
ניתן, ולו רק בשביל השלום והנעם, להוסיף לדברי הביקורת (המעודנים!) גם מעט דברי שבח. בכל דבר אפשר למצוא את הטוב.
ודבר שני, תגובתי רק באה להניח מול פניך מראה ולהראות לך שבכל תגובה שאתה כותב, אם לא שמת לב, אתה ממליץ ליוצר למחוק את השורות האחרונות בשיר. אז כדאי שתגוון בהמלצותיך :)
תגובות