לפעמים אני רוצה לחזור ליום בו נולדתי,
ולו רק כדי להוסיף בכתב-יד,
בעמוד הראשון של חיי,
"מוקדש,
באהבה,
לך"
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] / נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] _ התרגשתי. מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] ... יוּ. מתוק ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה מה שרוב הנשים היו רוצות.. [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש באהבה מקדישה לך באהבה מקום של כבוד ברשימת היצירות האהודות עליי. [ליצירה]
- [ליצירה] מנביט אני שומעת קול טרוניה קלה ;-)? [ליצירה]
- [ליצירה] יוווו איזה כיף לה! =) מקסים. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! אתה משהו! [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת להעלות חיוך על פני. מתוק ומקסים. אז מה אם זה מה שנשים רוצות... [ליצירה]
- [ליצירה] הממממ ליייק רוזמארינ צ'וקלט! סוויט...... מה גם... האמת, למה לחזור בזמן ולהתסבך עם כל מני בעיות פיזיקאליות והגיוניות שאם הם גרמו [לפחות עד שלב מסויים] לוולקאנים לא להאמין שזה אפשרי בכלל --- יש דרך יותר פשוטה.... פשוט להוציא את הפתק הזה מהכיס!! [מה.. אין לכם שני פתקים, אחד בכל כיס? שעל האחד כתוב........ ועל השני כתוב........?] האמת.. אני הייתי פשוט רוצה לחזור ולרשום בדף הראשון 'הנה, קח ת'מספר טלפון הנכון מראש... תאמין לי יחסוך לך הרבה בעיות...' [נ.ב. רק תעשה טובה - - אל - - תתקשר לפני התאריך המצ"ב.... התזמון חשוב... ] [אה כן, ואל תעשה גם עוד כמה וכמה דברים שאני מצרך לך בנוסף תחת הכותרת 'טאקט שצריך לשנן!!' :-)' [ליצירה]
- [ליצירה] לסתמית, בעיקר ניסיתי ללכוד תחושה שמן הסתם מוכרת לרבים, ולפרוט אותה למילים ותמונות. את השיפוט הערכי של תחושה זו אני מעדיף להשאיר למקומות אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון בעיניי פשוט אירוניה קיומית במיטבה. רחל אינה יודעת שנגזר עליה למות בדיוק ברגע שבו יהיו לה 'בנים'. אולי אפילו אפשר לומר שכל יום שחולף עליה בעקרות, מאריך את חייה. והיא מוציאה מפיה משפט שמתברר כמופרך כל כך: בלי בנים אני מתה. הו לא, רחל: בלי בנים את חיה. [ליצירה]
- [ליצירה] למביט מהצד זה לא פאנץ' ליין. הקטע איננו בונה את עצמו לקראת השורה הזו. זו פשוט השורה המסיימת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני רואה שהתגובה הראשונה שלי משום מה לא נקלטה במערכת. אני לא זוכר בדיוק מה היא היתה, אבל היא כלל השואה למכונת השירים של אורוול והרבה סופרלטיבים בסגנון "יופי" ו"נהדר" [ליצירה]
- [ליצירה] לרעות ב. - יש משהו בדברייך. אולי אפילו כמה משהוים. האתר הזה נועד, למיטב הבנתי, לעודד יצירה ולא לדכא אותה. מותר ורצוי להגיב ואף לבקר, אך לא לשלול סגנון מסוים. [ליצירה]
- [ליצירה] * כמה מסתורי. כמה יפה. נהניתי מכל מילה [ליצירה]
- [ליצירה] אח... היו זמנים... חייכתי לאורך כל הקריאה, וזה אומר כנראה שפגעת בול במטרה העליונה. [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט מבלבל, מדהים. אפשר ממש לשמוע אותך דרך המסך. רק שאלה קטנה: מה פירוש 'אפזיה'? [ליצירה]
- [ליצירה] הו. בהחלט הו. כמה יפה ועצווב גם יחד. [ליצירה]
- [ליצירה] טעות בידך לא, ידידי, אתה טועה. את ההשראה לא קיבלה רחל מההרים ומהכנרת, אלא מהגעגועים אליהם. הרקע לשירים הוא בעיקר חדר מתפורר בבית חולים, הו, כמה לא מרנין. (ועיין בשירי 'קינת רחל', שם, שם) [ליצירה]
תגובות