[ליצירה]
ואיך אוכל אשיב פניך ריקם
שחנותי פתוחה לרווחה
ומקיף אנכי לכולם
היד כותבת והפנקס פתוחה
וכעת הכל מתוקן לסעודה
לא עוד תבקש נפשך
כי אין לי עוד בעולם מלבדך
עכשיו שנותרנו אני ואתה
[ליצירה]
מצוין. מצא חן בעיניי משל הבצל שלך. הביצוע והרעיון נפלאים.
להיות אחד, אגב, זה בידי הדובר תמיד. ואולי לא היה בצל לטגן אם מלכתחילה היה הדובר אחד..
[ליצירה]
------
אז קח מספר, עמוד בתור
עד שמרב תחליט לבחור
כי למועד יש עוד חזון
לכן - אל נא בחיפזון!
עד שנגיע לתנאים
אולי מרב תאכל רק "עִם"
וזה יהיה די לא מתאים
אם לשניהם הכל טעים...
[ליצירה]
----
הנה קם לו דור שמאורעות השואה רחוקים ממנו עד כדי "שביזות". והאשמה אינה חלילה בכותב, או באותם אלה שהכותב מנסה לתאר, אלא בנו, הדור השני והשלישי לאלה שהיו שם, שלא הצלחנו כנראה להעביר הלאה את המסר הנכון.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
----
מרוב שירשורים לא ברור לי עכשיו
על מה ועל למה מרב צריכה רב
ומי כאן בכלל בעצם טען
שמרב חפצה רק ברב כחתן
והפעם אדרוש גם תשובה מנומקת
כולל הפנייה לשורה המדויקת!
[ליצירה]
----
ממזר - אני חייב למחות -
מסיר את כל המסכות
וזה לדעתי לא אתי
לחשוף באופן אינטרנטי
את שמות כל המשרשרים
וגם היכן כולם גרים!
הגזמת קצת ממזר! תודֶה!
אותך לבטחון שדה!
אז יאללה כבר מספיק ודי
ממזר הרי זה לא כדאי
שתרותק שישי-שבת
בגלל תלונה של הקב"ט...
[ליצירה]
---
סטניסלבוב - שמה הפולני (עד מלחמת העולם השניה)של העיר האוקראינית איוואנו פרנקובסק, שבמחוז גליציה המזרחית. (אז - דרום מזרח פולין, היום - מערב אוקראינה). ותודה על התגובה האוהדת!
[ליצירה]
אהבתי מאוד
יש רק פיספוס אחד - נוצר רושם ראשוני מטעה שגבוהים וקדושים אמור ראחמנא ליצלן להתחרז - והרי לא היא....ובטח שבבית ספרך לא חורזים בשור וחמור...
[ליצירה]
----
ממזר, כאן לי "עמרם" קראת ???
ובכן בלי דעת...גם קלעת...
...לשם אשתי מנעוריה...
וכאן ישנו סיפור קורע:
טוראי עמרם גוייסה חוקית
לצה"ל , וקיבלה דיסקית
ובדיסקית נפלה טעות:
אל ה"עמרם" הוסיפו יוד!
(ולהסיר ספק - אסבירה
שהיא אותי אז לא הכירה!)
היא לאימה אז הראתה
את הדיסקית - וטעותה.
אמרה האם אז לחיילת:
טעות כזאת לא סתם נופלת!
"אין מקריות, בתי שמעי,
שמרי עליה כמו שהיא! "
אשתי השתחררה מצה"ל
(עדיין לא חלמה על בעל)
עוד שש שנים עברו ביעף
זכרון אותה דיסקית חלף
וכשהגברת התארסה...
פתחה אימה איזו קופסה...
ובקופסה...דיסקית מוטלת...
ובדיסקית שם של חיילת
"שגיאה" קטנה רק באיות...
עמרם ? לא! עמירם עם יוד...
והסיפור הזה אגב
נכון מאלף ועד תו!
[ליצירה]
---
קצין שירשורים (מזן ממזרים)
איננו רועה בשדות של זרים
וכאן המקום אודותיו לסנגר:
שהנ"ל כקצין (או אולי רק חוגר)
את זמנו מבלה רק בתוך שדות האש
ובודק שירשורים - בין מוקש למוקש,
וליתר דיוק - אם זה עוד לא מובן
ממזר הפרחים הוא חייל נאמן!
ואשר למרב - בשליחות ההורים
היא אכן מבלה בשדות של זרים,
אך מכאן עד לרמז (מרושע לא מעט)
כאילו בכל מורשתה היא תבעט,
גדול המרחק כמו ניו יורק עד מוסקבה
וכמו איסלנד עד כף התקווה הטובה.
בקיצור אורנתי - עוד מרב לא יורדת
והיא עם כולנו תשוב למולדת!
[ליצירה]
----
חגיגה עוד לא נפל לך האסימון? הוא לא רוצה למות. הוא פשוט רוצה סוף סוף לעבור לטל-קארד. וברצינות - אני קורא את זה כפחד מפני שינויים- שהוא אחד הדברים המשותפים לכולנו, בצורה זו או אחרת.