[ליצירה]
ואיך אוכל אשיב פניך ריקם
שחנותי פתוחה לרווחה
ומקיף אנכי לכולם
היד כותבת והפנקס פתוחה
וכעת הכל מתוקן לסעודה
לא עוד תבקש נפשך
כי אין לי עוד בעולם מלבדך
עכשיו שנותרנו אני ואתה
[ליצירה]
מצוין. מצא חן בעיניי משל הבצל שלך. הביצוע והרעיון נפלאים.
להיות אחד, אגב, זה בידי הדובר תמיד. ואולי לא היה בצל לטגן אם מלכתחילה היה הדובר אחד..
[ליצירה]
----
תודה על השירשור. אמנם,
הוא לי נותן פירסום חינם
אך מאידך כאן טרמפ תפסתם
ואת שירי כמעט הרסתם
(אולי תתן כינוי, ממזר
לסוג טרמפיסטים שכזה ?)
אך לא ארבה כאן בזילזול
פן אחשב קוזק גזול
והאמת הרי ישנה
למעלה בשורה שנייה...
נ.ב.
ובאשר לגיוסך
אתן לך אולי נוסחה:
אפשר להיות חרזן קרבי
והמסלול הוא דו-שלבי:
ראשית ישנו כאן שיר אחד
על החייל של שוקולד
והוא מסביר למתחמקים
מהתווית של "ג'ובניקים"
איך על הסטיגמה לצפצף
ואז - להיות קרבי בכיף!
ושלב שני - זה טוב מאוד
כשרצים על ג'בלאות
לחרוז שירים בראש. בינתיים
- הזמן עובר מהר פי שתיים!
[ליצירה]
להדס - שתפסה אותי - (כל הכבוד!)
הכיצד זה חרזתי "מאוד" עם "מאוד"
ובכן זה נכתב בשעה מאוחרת
שבה מחצית היקום כבר נוחרת,
חטאתי, עוויתי, פשעתי - הדס,
האם יסולח מעשה הקונדס???
ולך, ממזרון, החשוב לא פחות,
אבשר הבשורה: למרב אין אחות!
היא בת יחידה - בין שלושה גברברים
כך שאין בת פנויה לשידוך ממזרים,
ולכן, אם שנית על דלתי כאן הקשת,
ו"עיסקת חבילה" עם בתי שוב ביקשת,
קח חביבי מספר, הצטרף אל התור
כי לאיש מהתור, כאן בעצם אין פטור
זה שווה לנסות, אל תהיה פסימיסט
כך אומרים המומחים לעסקי WAITING LIST
[ליצירה]
----
ממזר פרחים, זו רק תזכורת
אתה עודך חייב לסגור את -
המעגל שפה פתחת
ועל מירב - עלבון שפכת!
אמנם עברה שנה ורבע
אבל אני חתמתי קבע
על השירשור הזה, ממזר
ושום דבר כאן לא עוזר!
אני ארדוף אותך כמו צל
עד שתקום ותתנצל
כי אב לא בקלות ימחל
עלבון ביתו, בדרך כלל.
(נ.ב. ואל תיקח זאת ברצינות
זה סתם תרגיל בקצת שנינות...)
[ליצירה]
נשמה - השורה האחרונה לא הפוכה. המילה "רחוב" מתחרזת ל"פרנקובסק" מכיוון שהאותיות "סק" של פרנקובסק הם בשווא נח ולכן אינם מורגשים בהגייה. יהורם טהר-לב בספרו "מדריך לכתיבת שירים ומאקאמות" כותב: המשוררים של השירה העברית החדשה - אלתרמן, שלונסקי, לאה גולדברג, רחל ובני דורם.....גילו לנו...שהאוזן שומעת בצורה בולטת לאו דווקא את העיצור האחרון של המילה, אלא את התנועות והעיצורים שלפני האחרונים. ולכן מצאנו אצלם חרוזים כמו "לוכדת" ו-"חדר" (אלתרמן - פגישה לאין קץ) ו-"אבן" עם "יושבת" (נעמי שמר, ירושלים של זהב). ולכן גם "רחוב" ו"פרנקובסק" לחרוז כשר ייחשב.
[ליצירה]
----
ערמונים מהאש! הסגנון המדהים הזה של גוף שני-עתיד נדיר ביופיו ובמקוריותו (עוד לא נתקלתי בו בסיפורת - יש למישהו דוגמאות ?)
זה יקרה בעתיד הקרוב
אבל טוב
טוב שכבר תדע
עוד תוכל מול ירח צהוב
לאהוב
פעם יחידה
(מאיר גולדברג, ערמונים מהאש)