אסתר שמיר שואלת את עצמה ואותי
מה יהיה "אחרי שהשמש תשקע"?
ואני מקשיבה למלודיה
לצלילים,
למיתרי הגיטרה שמשתלבים בהרמוניה מדהימה עם המילים.
מתמכרת למוסיקה
מביטה בנוף
וחושבת
שכשהשמש שוקעת כאן-
היא זורחת במקום אחר.
ולהיפך.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] האא איזה יופי להתחיל שבוע ככה בדרך לסדר בוקר... [ליצירה]
- [ליצירה] איך את עושה את זה? שוב, יקירתי, זה כל כך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מקסים רעיון מקסים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי תגובה עמוקה או תובנות עצומות על היצירה אז אני יסתפק בנדוש ובמוכר.. יפה, ומעורר מחשבה.. [ליצירה]
- [ליצירה] מכירה את התחושה שחיוך זוהר מאיר את כל כולך?!? בזאת חשתי כשקראתי את היצירה. מקסים! אכן כך-חג- כשהשמש שוקעת היא באמת מאירה במקום אחר. ןזאת ממך למדתי. תודה רבה! על זה שבזכותך גם אני יוצרת באתר! [ליצירה]
- [ליצירה] הנה המקור: "מה יש לדבר מה יש לדבר אני שוקע כאן אבל זורח במקום אחר" (מתוך "האור הראשון") והמילים שלך יפות לא פחות:) [ליצירה]
- [ליצירה] יוווווווו וואו, ממש תודה. ב א מ ת שלא ידעתי על השיר הזה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הי, המשפט הזה כבר קיים איפשהוא! ראיתי אותו אצל אהוד בנאי באיזה שיר-סיפור ארוך אחד. אבל אם חשבת על זה לבד, אז יופי... [ליצירה]
- [ליצירה] יו! המשפט הזה קיים אצל אהוד בנאי?? ...אז כיוונתי לדעת גדולים- כי לא ידעתי על זה. מה המקור? [ליצירה]
- [ליצירה] גם זה בהמשך לתגובה לפני... (שמעתי כבר את המשפט) שכשהשמש שוקעת כאן- היא זורחת במקום אחר. ולהיפך. משפט חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] ... *מוקסמת* אך טוב ואושר. חגית. [ליצירה]
- [ליצירה] היה ונמחק משום מה ואיש יקר הסב את תשומת לבי לעניין ואין לי מושג למה יצירות שלי נעלמות מהאתר לאחרונה כך שאני צריכה לשחזרן. תודה בכל אופן. [ליצירה]
- [ליצירה] :)) מ ק ס י ם. כיף לה. [ליצירה]
- [ליצירה] יואווווו איזה מתוק! חמוד ומחוייך ומתוק! סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מתקרבת, מתה עליך... אבל אל אל אל תשכחי! הוא בקיא במכמני השפה העברית על כל תקופותיה ורבדיה! ירושלמי, קפלונה- זה ביטוי מקראי שגור ל"קפלו נא"? וכמובן ירושלמי שאתה מפרסם את יצירות הפאר שלך בכל מקום ואתר- אפילו בבמה חדשה- ושם יש לך אפילו שתי תגובות על כלללל השירים שלך, שזה בערך שתי תגובות יותר ממה שיש לך בשאר האתרים. רק כאן אנחנו איכשהו עושים איתך חסד ומגיבים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא... הצילום לא היה פה. אבל הוא רץ באינטרנט כבר כמה חודשים. זה שלך??? [ליצירה]
- [ליצירה] <הלומת הלם> מגיבניק...- זו לא אני. אתה יכול להרגע... בעצם, בעצם אולי קצת כן. סוערה [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שהבטחתי פרישה פשיה, ממזי! אחלה קופירייטינג! יותר יצירה - פחות יצרים! איזה פאתוס! איזה חזון! איזו אמירה! וכשאני חושבת על זה... אני כנראה צריכה להעיף מכאן את כל היצירות שלי. הן נבעו מהרבה יצרים. המון. בעצם כולן תוצר של יצר הכתיבה. וואלק קשה לי הדיון הזה מאחר ונקודות המוצא שונות מאוד. ואולי זה כי אני בפאזה אחרת בחיים. לא יודעת... מנחם- הייתי אומרת שהתגובה ה"פרוואית" שלך די עיצבנה אותי. אולי תנסח מחדש ועל הדרך תגיד אם זה מוגדר כאתר דתי. ומישי- הסברתי את עניין שיר השירים. אין לי כח לחזור על זה, את וכל מי שזה צרם לו מוזמנים לקרוא שוב. ועל הדרך אני ממליצה על היצירה החדשה של הכותב דלעיל. לא להבהל, הוא היה בסדר גמור הפעם. חבל לפספס. סוערה, מוכנה להיות הצנזור שלו ולהפנות אתכם פנימה רק כשזה יהיה בסדר. [ליצירה]
- [ליצירה] פלגיאטיזם באתר? לא לא... בנימין יקירי, יש לי את הספר "עיגולי השמחה של דסי" שאכן כתב דוד בן יוסף. ונכון יש בכריכה תמונה שלה עם כובע פרחוני (שמסתיר את מה שעושה לשיער טיפול כימותראפי) וברקע שדה חמניות. כשראיתי את היצירה של גוגוק (והיא של גוגוק) הבנתי דווקא שהוא החליט לקרוא ליצירה עיגול של שמחה - מתוך היכרות עם הקטע אותו כתבה דסי, שמהווה כותרת לספר. חמניות- הן אכן עיגולי שמחה ומסמלות אושר ובריאות. אז גוגוק צילם חמניה כזאת וקרא לה בשם הזה- אולי מתוך השראה שקיבל מהספר. אולי לא. אבל הצילום- בהחלט שלו. מה, כבר אי אפשר לצלם חמניות כי מישהו עשה את זה? אי אפשר לצייר חמניות כי ואן גוך היה פה קודם? אני חושבת שמגיעה לגוגוק התנצלות. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] :) משעמם? סבתוש, תלוי עם מי. ולגבי הסאלן של המסומן/ת בשאלה: צודק/ת. אבל אני מחזיקה בדיעה שבדייטים נותנים לשיחה לזרום כשמתוכה אנחנו מבינים מי עומד מולנו. לא מתוך להגנות בלתי פוסקת של העומד ממול, שמלווה בציוני "אני" גאים. לספר על עצמך תמיד כדאי. צריך לדעת איך. סו, יועצת נישואין שהולכת יחפה :))) [ליצירה]
תגובות