"א"ר אבהו..מאימתי מברכין על הגשמים? משיצא חתן לקראת כלה. ['שירדו כ"כ שכשהטיפה נופלת יוצאת אחרת ובולטת כנגדה-רש"י שם]" (תענית ו ע"ב).
סתם, הזכיר לי, לא יודע למה. (וזה לא בגלל שאני מרגיש צורך פנימי לקשר כל משפט שלך לחתונות! באמת!)
[ליצירה]
"א"ר אבהו..מאימתי מברכין על הגשמים? משיצא חתן לקראת כלה. ['שירדו כ"כ שכשהטיפה נופלת יוצאת אחרת ובולטת כנגדה-רש"י שם]" (תענית ו ע"ב).
סתם, הזכיר לי, לא יודע למה. (וזה לא בגלל שאני מרגיש צורך פנימי לקשר כל משפט שלך לחתונות! באמת!)
[ליצירה]
=)
אנשייייםםםם, היא חזרה!
שנון, מחוייך ומעורר מחשבה.
רק של"רקבה" המקללת הייתי קוראת... "ריקי". יותר מתאים...
אבל אולי גם אני מתבססת על "סטינגות"
סו.
[ליצירה]
אז ככה:
זה סוג כתיבה שבחיים לא הייתי מגיעה אליו.
לא רק בגלל העושר הלשוני, אלא בעיקר בגלל היכולת הזאת להעביר תחושה X בלי שהמילה תגביל אותה או תצמצם אותה.
אני לא יודעת *בדיוק* איזו סיטואציה אישית זה בא לתאר אבל אני בטוחה שהרבה אנשים ימצאו ביצירה הזאת את ה"פעימה" שלהם.
לי זה הזכיר פעימה של לידה. של התחדשות חיים.
עדיין לא חויתי. עדיין לא ממש יודעת. אבל זה נראה לי זה.
בהצלחה פה :)
[ליצירה]
לא יודעת אם רגש הקנאה
שאני חשה כרגע, מקורו בקנאת סופרים, בגלל סיבה אחת- יותר קל לקנא במישהו שאתה יכול לחקות/ להתחרות איתו.
זה פשוט משהו שהייתי רוצה להצליח להוציא תחת ידי- ויודעת שלא אצליח.
[ליצירה]
מקסים
בדיוק השיר שאני שומעת עכשיו בגירסה המקורית...
כפי שאמר איש- המשחק עם האותיות שמשנה את משמעות המילים- עושה את זה מיוחד כל כך.
אתה פיוטי להפליא
ואני מאוד אוהבת :)
ד"ש לעפרדל,
סו.
[ליצירה]
אין מה לומר
סאגה משפחתית מורכבת עם אסוציאציות כמקובל בספר הענק ההוא, תלמוד, שאין בו אפילו ציורים...
אהבתי ממש. אכן טלנובלה.
חשבת פעם להשתתף כתסריטאי ב"חצר"?
=)
ותודה למי שהפנה אותי לפה.
סו.
תגובות