והמילים זורמות
רוחפות ונוגעות
יפות וצחות
כמיטב שנותיך
והשושנים פורחות
במגוון צבעים
מפיצות ריחן
בחן ובמחול
כמיטב שנותייך
והדובדבן פורח
עולה מתוך היער
והוא בשל ורענן
כמיטב שנותייך
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה לכל אלו שהגיבו. ידידיי היקרים משכבר הימים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר בדיחה מרענן :-) אבל עם קצת אמיתות על החיים. [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת לקלוע אל נפשה של אותה ריבה. סיפוק מחד וריקון מאידך השוכנים באותו משפט [ליצירה]
- [ליצירה] אם היית ימני הייתי מניח שזה שיר פרידה מחולות גוש קטיף. מפני ששיר יפה זה ראוי להיות כך. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מעניין מאוד. הבניין שלנו סובל מפלישות חוזרות ונשנות של יונים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני חושב שהבהרתי את דבריי ומיציתי את הנושא :-))) כתיבה טובה לכולם (תרתי משמע) [ליצירה]
- [ליצירה] עמוק ומעניין. הגיג בדרך אל היותו שיר [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואו כל חיינו הם חיפוש אחד גדול בכיוון חד סיטרי לרוב. אנחנו הולכים לקראת נשוא החיפוש קילומטרים רבים, חוצים אגמים ואיים, מחפשים בחוץ וגם בפנים- ומה סך הכל אנו מבקשים מן הצד השני -אך צעד אחד! נקודה חשובה מאוד העולה בשירך המעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] הצרה עם הפלסטינים שהמנהיגות המובילה שלהם אף פעם לא נטתה לצד של פשרה. היהודים לעומת זאת חשבו כמו מיעוט ונטו לקבל פשרות (את זה אומר בני מוריס). לערביי ארץ ישראל הייתה מנהיגות שהייתה מורכבת מהחוסיינים (הקיצוניים) והנאששיבים (המתונים לכאורה). אז כדי להיות על הבמה במסגרת מאבקי הכח. הקצינו החוסיינים את עמדתם וניסו להשתלט על מוקדי כח תוך כדי חיסול יריבים והוצאת "פיגועים" (מזכיר משהו?). לגבי המלך חוסיין או אסד (באירועי חמת82) הם שחטו ללא רחם, בעת שהסכנה לשלטונם הייתה פחותה מזו שהייתה בשנת 48. זכור שאם הייתה פורצת אצלם אינתיפאדה דומה לשלנו. הם היו מדכאים אותה באמצעים קשים ביותר והיו טובחים ללא רחם והעולם לא היה זועק ולא צועק משום שמדובר ב"עניינים שבתוך המשפחה" [ליצירה]
- [ליצירה] ויהיו בעיניו כימים אחדים עמוק ומתוק [ליצירה]
תגובות