זה נופל וקם
נופל וקם
ומילותיי
שירדו לאצבעותיי
בין מליבי בין מראשי
נתקעות להן שם
בחור שחור ללא מוצא.
אני מנסח עצמי שוב
ושוב
ואז זה נופל.
כשזה נופל
את כבר כועסת.
יו!! אני לא מאמינה! וואלה-אתה מטיב לקלוע, אחי...
זה קרה לי כ"כה הרבה פעמים, ועד שכתבתי כאלה דברים יפים-שלא נשמרו בשום מקום-זה נעלם מעל פני האדמה.
ואתה לא יודע איך התעצבנתי בטירוף על האתר(מה הוא אשם? רחמים..)
והיצירה שכתבתי-הלכה לעולמה.לבלי שוב.
מה אני אגיד לך, באסה.
אבל טוב לי שכתבת את זה בעיקר שכתבת "שאת כועסת" פשוט הרגשתי שאתה אומר את זה לי...
ובאמת כעסתי. כי אני לא יכולה לחזור בדיוק על מה שכתבתי.
הלך לעזעזל...
לפחות אולי שם יהנו מזה..
ותאמין לי אני מקווה שזה לא יחזור על עצמו..
רק טוב!
עטרת
[ליצירה]
יאללה!
יו!! אני לא מאמינה! וואלה-אתה מטיב לקלוע, אחי...
זה קרה לי כ"כה הרבה פעמים, ועד שכתבתי כאלה דברים יפים-שלא נשמרו בשום מקום-זה נעלם מעל פני האדמה.
ואתה לא יודע איך התעצבנתי בטירוף על האתר(מה הוא אשם? רחמים..)
והיצירה שכתבתי-הלכה לעולמה.לבלי שוב.
מה אני אגיד לך, באסה.
אבל טוב לי שכתבת את זה בעיקר שכתבת "שאת כועסת" פשוט הרגשתי שאתה אומר את זה לי...
ובאמת כעסתי. כי אני לא יכולה לחזור בדיוק על מה שכתבתי.
הלך לעזעזל...
לפחות אולי שם יהנו מזה..
ותאמין לי אני מקווה שזה לא יחזור על עצמו..
רק טוב!
עטרת
[ליצירה]
לפעמים ההתנתקות פותחת דף חדש, חדש יותר, חלק יותר, ברור יותר. את הדף ה"מנותק" תוכלי לשמור תחת עטיפת יומנך, מאחור או לזרקו. או אולי לעשות ממנו מטוס?
[ליצירה]
תגובות