לפעמים מתפרץ -
לדמיון, סוף שחור
ואתה מתכווץ
ונרתע לאחור
ובגבור מועקה
גם אתה כבר מסכים
שהשמש תשקע
ולעד לא תשכים
אך עוד זנב הרוח
רודף זנב ענן
וריח תפוח
מציף את הגן
ושטות הסירות
מול חופים רחוקים
ופלחי הפירות
כמו אז - מתוקים
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ----- הו, ממזי, אל נא תיסחף אתה מוזמן לכתוב בכיף אבל מרב הממולחת ידה לא שמה בצלחת (ולא חשוב אם שם מונחת מנה של בלינצ'ס או קדחת) כי בינתיים הגבירה (אתה נרדמת בשמירה!) תפסה בן זוג מן השמיים, ולא ליום או ליומיים כי אם לאורך זמן, חביבי כלומר העסק אינטנסיבי! לכן אומר לך ממזר אתה אמנם עוד מחזר ממש כמו אידיאליסט אך מיקומך ב waiting-list (זו לא סיבה להיכנע, כי ברשימת ההמתנה אתה נמצא, כפי שנודע לי, עדיין במקום ריאלי) אז קח מספר ושב בתור, כאן מן התור, לאיש אין פטור! וַלא - שוב תתאמן, אבוי! לדייט ביידיש, אוט-א-זוי! [ליצירה]
- [ליצירה] --- סטניסלבוב - שמה הפולני (עד מלחמת העולם השניה)של העיר האוקראינית איוואנו פרנקובסק, שבמחוז גליציה המזרחית. (אז - דרום מזרח פולין, היום - מערב אוקראינה). ותודה על התגובה האוהדת! [ליצירה]
- [ליצירה] אפילוג כבר תם הוויק-אנד כאן בחו"ל צריך לחזור אל המסלול וגם מרב בת-הנדודים צריכה לחזור ללימודים לכן לכל המשרשרים (ובמיוחד לממזרים) נאמר תודה על הפיוט בא זמן לשוב לפרטיות! וכדי ש- להסיר ספק נאמר לכם משם הרחק: מרב איננה למכירה והיא בת-ישראל כשרה! לא בת-תימן וגם לא צפונית כי אם לעת-עתה "קייפטונית" והיא איתנו מתעתדת לחזור בסוף גם למולדת! וכהוכחה לכך פה שמתי שוב שיר ראשון שכאן פרסמתי ראשון פרסמתי - לא בכדי כי שמו הוא נוף מולדתי: באבי המזדקן כבר זרקה שיבה טובה שם הבית מתרוקן שם אימי האהובה אורלוגין עודו נושם כל שעה עודה קצובה בעצבות שאין לה שם כאן נולדתי, כאן אגווע מקצה ועד קצה בעבותות אהבה נקשר אל נוף מולדתי נבלע בתוך כאבה אם ארצה או לא ארצה הייתי כאן בעבר בטרם עוד נולדתי הייתי כאן בעבר עד קצווי הזכרונות עוד מושיט ידי לגעת עד קצווי אלפיים שנות בארץ חרבה עד ליום שהוא לא יום תפילתי מתגעגעת עד אשר יבוא הלום האיש שעוד לא בא כאן ביתי, כאן רחובי כאן באבן חצובה ונרשמת בתווים ילדותי העצובה בקירות אזוב עולה באוויר צינה שלווה כאן אשוב ואוולד כאן ודאי שנית אגווע [ליצירה]
- [ליצירה] --- חריזה מעולה ביותר. ואם כל הכבוד לחנוך לוין המנוח שמישהו הזכיר כאן- החריזה שלו לא היתה מהוקצעת כמו זו שלך. רק הייתי מתקן את "אל נא תתהדר בה" ל "אל נא תשתחץ בה" או "אל תצא חוצץ בה" כדי שהחריזה עם "אצבע" אכן תהיה מושלמת כמו כל היתר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל אורנה, בשביל להתחיל בשירשור דרוש כאן באופן קבוע אישור שניתן רק מקצין שירשורים פיקודי (כלומר מממזר הפרחים, ידידי) ולכן יש לכתוב בשישה עותקים בקשה לשירשור - ואיתה - נימוקים: מדוע בחרת לשרשר וכיצד- זה העזת להתחיל בשירשור פה לבד? ואת זאת הממזר יקבל ויחליט אם כאן יש לשירשור הצדקה ותכלית. ורק אם הממזר כאן ייתן ת'אישור ניתן שוב יהיה להמשיך בשירשור, אחרת כאן לא ייתקבלו חרוזים בלתי חוקיים של חורזים נלוזים! (ואל תעלבי לי כאן אורנה עכשיו פן יצא שהכובע על ראש הגנב... ולכן ברחל ביתך הקטנה אומר שאת דווקא חורזת שנונה) [ליצירה]
- [ליצירה] --- הוי ממזי - אתה מרמז שאני צעיר פוחז? שאת הגיל עוד לא עברתי כלומר עוד טרם התבגרתי? ובכן- כמו בלעם בן בעור אולי ניסית בי לגעור אבל כזות'י גערה היא לי רק מחמיאה נורא: לבן גילי (על פי הלוח) לומר: "אתה צעיר-ברוח" זו מחמאה די מתחנפת בתחום שהוא משאת כל נפש תודה ממזר שזאת הזכרת אגב, אתה- ת'גיל עברת? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! וואו! וואו! [ליצירה]
- [ליצירה] הפנקס פתוחה?(-: [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה לחזן הנודד. ואגב מגילת אסתר אתה עדיין חייב לי תשובה על השאלה האם חייב איניש לבשומי (עיין "בורא מיני בשמים"....) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מישי אחרת - אל תתנצלי טוב שהגעת לחסות בצלי הכנסת האורחים היא אצלינו בדם (וההוכחה - היא כל מה שקדם) וטוב שבין כל החורזים לתפארת הגיעה אלינו בסוף גם - סופרת שספרה כל שירשור כדת וכחוק (ובינינו - מי כבר אחריה יבדוק...) ובכן את טוענת לפ"ז שירשורים ? אז אני כאן נפלתי בפ"ח...חברים... ולא אאריך כאן יותר...רק מפחד שבסוף עוד אפול מן הפ"ח אל הפחת... [ליצירה]
תגובות